ערבה שכזו

נכתב על ידי חיים ברנסון, 3/10/2017

 מעשה בערבה שיצאה לטייל בשוק.

לקחה את עגלת הקניות של הסבתא, ועלתה לרכבת הקלה.

הגיעה, ירדה, והתחילה לשוטט.

 

לפתע ראתה לולב אחד גבוה עומד ומביט בה.

"שלום!" אמרה בנעימות.

הלולב שתק.

הערבה, שהיתה טיפוס די חברתי, הציגה את עצמה וניסתה לפתח שיחה.

הלולב המשיך לנעוץ בה מבט.

"אף פעם לא ראית ערבה?" שאלה לבסוף.

הלולב היסב את עיניו לצד אחר, והביט באתרוג שישב שם על ספסל.

 

האתרוג היה שמנמן ונמוך. היו לו כל מיני בליטות על הפנים.

הוא היה נראה די מבויש, מכונס, סגור.

הערבה החלה לזמזם – ספק לעצמה, ספק לא:

"פרי עץ הדר, פרי עץ הדר..."

בזווית עיניה היא שמה לב שהאתרוג הזדקף קצת,

כמה שאתרוג יכול להזדקף.

 

הערבה שלנו המשיכה בדרכה וראתה הדס זרוק על הרצפה.

עזרה לו לקום וקיבלה תודה.

המשיכה הערבה, פגשה קוישלכים,

סרטים כסופים מסתלסלים

וטבעות מעלי דקל.

לידם עמד ילד שלא ידע מה לבחור.

"זה יותר נוח, זה יותר יפה, זה מגניב..." הציעה לו הערבה,

והילד בחר בטבעות מעלי דקל.

 

הערבה שלנו היתה מבסוטה

והיתה אך שמֵחה.

לפתע ניגש אליה אדם ואמר:

"הי, זו את בלי הטעם והריח, נכון?"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע