פנינה יומית... יוד תמוז
יום שני ט' תמוז - פרשת בלק
אהבה שמהפכת את השנאה על הפסוק "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" (כב, כא) כתב רש"י "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו. אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: מבואר בספר התניא (פ"ז) אשר גם בתוך הקליפה וסטרא אחרא ודברים האסורים, טמונים עניינים ו"ניצוצות" של קדושה ששבויים ואסורים שמה, אלא שאין אפשרות להעלותם לקדושה עד ש"יבולע המוות לנצח" ויבוטל הרע בביאת משיח צדקנו. ולכן בזמן הזה אין לנו עסק עמהם אלא לדחותם בלבד. וגם אדם שחטא ופגם ועבר את הדרך ושב בתשובה, גם אז אי אפשר להעלות את ענייני הקדושה הנמצאים בתוך ענייני הטומאה שנכשל בהם, מאחר שהם אסורים וכבולים שם. אך זאת יוצאת מן הכלל, שאם עשה האדם תשובה מיוחדת, "תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו ית'", הרי פועל הדבר שגם ניצוצי קדושה אלו עולים ומתהפכים לקדושה (כפי שנתבאר בתניא שם טעם הדבר). ועל פי זה יש לבאר דברי רש"י בדרך הרמז: אדם שחטא ופגם ועבר את הדרך, הנה הי' זה על ידי שקלקל ועבר על ה"שורה", שהוא דרך ההנהגה הראוי ליהודי. וקלקול זה בא לו משום ה"שנאה" של יצר הרע שבו אל ענייני קדושה ורצון השי"ת. ועל זה נאמר לבלעם "כבר קדמך אברהם אביהם", שאהבתו היתירה של אברהם אבינו אל הקב"ה ניתנה בירושה לכל איש ישראל, ונותנת לו את הכח לאותה תשובה מאהבה יתירה ורבה. ואהבה זו "מקלקלת את השורה" – שגם אותם עניינים שמצד ה"שורה" והסדר הרגיל אי אפשר לבררם ולהעלותם לקדושה, הרי בדרך של תשובה יתירה "מתקלקלת השורה", וניתן להעלותם ולקדשם. (ע"פ לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 157 ואילך) |