בתחילת פרשת פקודי נאמר "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ומפרש רש"י "המשכן משכן – שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין".

ולכאורה תמוה, מדוע רמז כאן הכתוב לזה "שנתמשכן" המקדש, והיינו חורבנו, ולא רמז כאן לבנין המקדש? גם יש לדייק, שכתוב "רמז למקדש שנתמשכן" בלשון יחיד, ולכאורה הי' צריך לומר "רמז למקדשות שנתמשכנו", בלשון רבים.

ויש לבאר בזה שאדרבה תוכן הרמז כאן הוא לנצחיות המקדש ולא לחורבנו, כי בא הכתוב לרמז כאן שהמקדש קיים ונצחי תמיד גם לאחר חורבנו, כי חורבנו בגדר "משכון" הוא.

וכמו שבמשכון לא נתבטל הדבר אלא קיים הוא בשלמותו, ורק שעבר מרשות לרשות, כן הוא במקדש, שמעולם לא נחרב ונתבטל כליל, כי אם נלקח כ"משכון" שני פעמים אך הינו קיים בשלמות.

וזהו שכתוב "מקדש" לשון יחיד, כי אין כאן שני מקדשות חלוקות, אלא מקדש אחד שנתמשכן והוחזר לישראל, ואחר כך נתמשכן שוב – אך גם בעת ש"נתמשכן" קיים הוא ונצחי.