בתחילת פרשת פקודי כתוב "אלה פקודי המשכן גו' אשר פוקד על פי משה" ומפרש רש"י "בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן". והיינו, שנמנו הנדבות לפי משקלם, ולא לפי השוויות שלהם.

ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו:

המשקל מורה על חומר הדבר וכמותו, מה שאין כן השווי של הדבר מורה על חשיבותו, איכותו וצורתו. ובעבודת השי"ת, שהאדם חייב לקיים מצוות ולבנות על ידיהן משכן רוחני לשכינה, מורה המשקל על עצם עשיית המצוה, והשווי, על השוויות של העשי', כוונת המצוה, תוכנה וצורתה.

עלול האדם לחשוב, שאם "נדב" להקב"ה עשי' גשמית - במשקל לבד – בלי שום "צורה" ו"כוונה" – איך יתכן שבזה ייבנה משכן לו ית'?

ועל זה נאמר בכתוב "אלה פקודי המשכן גו' אשר פוקד על פי משה", ש"משקלי נדבות המשכן" – "פוקד על פי משה", והיינו, שגם "משקלי" ועשייות כאלו הם חלק מהמשכן לו ית', כי משה רבינו נשיא ישראל פוקדן ומונה אותן, ופועל בהן שגם הם יהיו ראויים להיות חלק ממשכן ה'.