מזון רוחני.... ח אדר
יום שני ח' אדר - תצוה
הגימטריא של "תצוה" בבעל הטורים תחילת פרשת תצווה כותב: "לא הזכיר משה בזה הסדר . . והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפי' על תנאי באה ונתקיים בזה". ויש לומר רמז נפלא בזה: אמרו חז"ל "הלך הקב"ה מהלך חמש מאות שנה לקנות לו שם" (קה"ר פ"ז, א), ומבואר בזה בספרי חסידות (אוה"ת שמות ס"ע ל. ועוד) אשר כללות העולם כלול במספר "חמש מאות", שעי"ז מתגלה "שמו" של הקב"ה. ונמצא שהמספר "תק"א", שהוא מספר אחד יותר מ"ת"ק", מורה על אחד – יחידו של עולם, עצמותו של הקב"ה, שלמעלה מ"שם" ומהעולם שכלול ב"חמש מאות". ועל דרך זה הוא בנפש האדם, ש"חמשה שמות נקראו" לנשמה (ב"ר פי"ד, ט. ועוד), שיש חמש דרגות בנשמה שכל אחד מהם כלול ממאה, שהרי השלימות בכל "מספר" וענין הוא כאשר יש בה התכללות של עשר פעמים עשר – מאה (ראה (בנוגע למאה ברכות) תו"א קכא, ד, ועוד). ונמצא, שבחמש ה"שמות" והמדריגות של הנשמה יש מספר חמש מאות. ועל פי זה, מספר "תק"א" שהוא אחד יותר על "ת"ק" מורה על עצם הנשמה שלמעלה משמותי'. והנה, תיבת "תצוה" בגימטריא "תק"א". ועל פי הנ"ל הרי זה עולה כמין חומר, כי בפרשה זו לא נזכר "שמו" של משה, אבל מדובר בה על מהות עצמותו של משה, כפירוש הכלי יקר על "ואתה תצוה" – "ממהות עצמותך", ש"מהות עצמותו" של משה נרמז במספר "תק"א", אחד יותר מ"ת"ק". (ע"פ לקוטי שיחות חכ"ו עמ' 207 ואילך) |