מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי
הרה"ג רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא שליט"א
מח"ס "אוצר הקונטרסים מרי"ח ניחוח", "אותיות מחכימות" ועוד
מאמר לע"נ האשה הכשרה והצדקת מרת יוכבד אטיאס בת מזל ע"ה
כל אחד מישראל מחוייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב
וגם הנשים מחוייבות לומר מתי יגיעו מעשי למעשי האמהות, שרה רבקה רחל ולאה
בתנא דבי אליהו רבה (פרק כ"ה) כתוב וז"ל: לפיכך הייתי אומר שכל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב, שלא קנו אבות העולם הזה והעולם הבא וימות בן דוד אלא בשביל מעשיהם הטובים ותלמוד תורה. וכן שנו חכמים במשנה (סנהדרין פ"ד מ"ה) כל אחד ואחד מישראל חייב לומר בשבילי נברא העולם[1]. עכ"ל.
בספר פרי צדיק לרבנו צדוק הכהן מלובלין זצוק"ל וזיע"א פרשת חיי שרה (אות יא) כתב דבר חידוש נפלא ביותר על ענין זה, ואביא את לשונו:
במדרש רבה פרשה זו. ר' עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם, ביקש לעוררן, אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על על קכ"ז מדינה, אלא תבא אסתר שהיא בת בתה של שרה שחיתה ק' וכ' וז' וכו'. ויש להבין למה בא לעורר הצבור בהגדה זו דווקא. אך הענין שר' עקיבא דרש בענינים גבוהים בדברי תורה והצבור מתנמנם, שהיו סבורין שאין להם שייכות לדברי תורה גבוהים כאלה, על דרך מה שנאמר ראמות לאויל חכמות וגו'. וביקש לעוררן שידעו שכל אחד מישראל שייך אף לדברי תורה הגבוהין, כמו שאיתא בתנא דבי אליהו (א"ר ר"פ כה) כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב. והיינו שכל אחד מישראל כיון שהוא מזרע האבות יש בכוחו להגיע באיזו פרט למעשי אבותיו, ועל דרך מה שאמרו (בראשית רבה פ' נו) אין דור שאין בו כאברהם כו'. וזה שאמר מה ראתה אסתר שתמלוך כו', והיה לו לומר מה זכתה אסתר שתמלוך וכו', וכי בדידה תליא. ונראה המכוון על פי מה שאמרו (מגילה טו ע"א) ותלבש אסתר מלכות, בגדי מלכות מביעא ליה וכו', מלמד שלבשתה רוח הקודש וכו'.... והיינו מה שהיה לה תקיפות כזה לכנוס למלך שלא כדת ולסמוך על נס ולא עלה על דעתה שפלות מצבה שנמסרה לאחשורוש וכו'..... אך אחר התפלה ותעניות לבשתה רוח הקודש. ולבשתה תקיפות שהמלכות שלה ולא תפחד כלל מאחשורוש שבודאי יטה לבו לרצונה וכו'.... וזהו שנאמר ותלבש אסתר מלכות. ועל זה אמר מה ראתה אסתר ללבוש תקיפות זה ולסמוך על הנס, אלא תבא אסתר שהיא בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה ונכללו כל ימי חייה לטובה בת ק' כבת כ'. וכמו שאמרו במדרש רבה כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים, והיינו אף ימי הילדות שאין בהם דעת, ובפרט שרה שנולדה מזרע תרח. ובאברהם אבינו ע"ה יש דעה שבן מ"ח הכיר את בוראו רק שהשם יתברך בשרו שלא יצטער עליהם כמו שאמרו (בראשית רבה פרשה לט). ובודאי גם שרה לא היתה בתחלה כמו שהיתה אחר כך, ומכל מקום חישב השם יתברך כל שנותיה לטובה. מזה לבשה אסתר מלכות שלבשתה רוח הקודש. כיון שהזמין לה השם יתברך דבר זה לא לחנם הוא ובודאי יבא הצלת כלל ישראל על ידה. ומזה לבשה מלכות שהמלוכה שלה ולא תפחד כלל. וזה שבא רבי עקיבא לעורר את הצבור שלא יאמר האדם מה אני ומה חיי ואיזו שייכות יש לי לדברי תורה הגבוהים והוא יודע נגעי לבבו. ועל זה בא רבי עקיבא לעורר כמו שאסתר למדה משרה. והוא דכמו שכל אחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב, וכן הנשים הכשרות חייבות לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אמהות. והיינו שהם נטעו בלב זרעם שיוכל כל אחד ואחד מישראל להסתייע מעבודת האבות והאמהות כשיבא לטהר. וממילא יוכל כל אחד מישראל למצוא מקום אף בדברי תורה הגבוהין ויוכל לצפות מתי יגיעו מעשי על כל פנים באיזו פרט למעשה אבותי, עכ"ל.
א"ה ריחמ"א: למדנו מדברי קודשו של רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א כמה יסודות חשובים, ונסכם אותם אחד לאחד.
א. כל אחד ואחד מישראל יש לו שייכות לדברי התורה הגבוהים ביותר, ואף יהודי אינו משולל משום מדריגה טובה ומעלה יקרה בעבודת ה' יתברך.
ב. כל אחד ואחד יכול להיות כאברהם אבינו וכשאר האבות הקדושים, ואין דור שאין בו אדם כאברהם אבינו וככל האבות הקדושים. (א"ה ריחמ"א: ואף כמשה רבנו).
ג. לא יפול האדם ברוחו אם ימיו הראשונים לא היו בקדושה כי הכל הוא לטובה, ויתגבר בכל כוחו שיעשה לו ה' יתברך ניסים גדולים, ויהיה לו תקיפות שיזכה למלוכה כמו שזכתה אסתר, כי המלכות היא לו והוא בן של מלך.
ד. כל אחד מחוייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי האבות, ואף הנשים הכשרות מחוייבות לומר כן מתי יגיעו מעשיהן למעשי האמהות הקדושות.
ה. כל אחד ואחד נטוע בו מכח האבות הקדושים והאמהות הקדושות כדי שיוכל להיטהר.
וניגע כאן בנקודה החשובה והיא הדבר חידוש שבדברי רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א, וז"ל: "וכן הנשים הכשרות חייבות לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אמהות".
והנה יש להרחיב להעמיק בנקודה זו שכל אשה מחוייבת לומר דבר זה. ומכאן יבוא חיזוק גדול לנשות ישראל שגם הן מחוייבות לשאוף ולרצות להיות כהאמהות הקדושות שרה רבקה רחל ולאה. ועל כן כל אשה ואשה טוב שתתמיד בלימוד הפרשיות שמוזכר בהן הדבריהם של אמותינו הקדושות ומעשיהם כדי שיוכלו ללמוד ממעשיהם ולהגיע לעשות כמעשיהם הקדושים והטהורים.
ניגע כאן במעלתה של שרה אמנו ע"ה שהיתה רבה ועצומה והורגשה מעלתה עוד יותר אחר פטירתה, כבה הנר שהיה דלוק מערב שבת לערב שבת, וכן לא היתה ברכה בעיסה, והענן שהיה קשור על אהלה נסתלק, וכל זאת משום שמעלתה של שרה אמנו ע"ה היתה גדולה מאוד מאוד. וכמובן שלעוד הרבה דברים זכתה.
וכתב מורנו הרב מהרח"ו זיע"א דבר נפלא ביותר שע"י נבין יותר את מעלת שרה אמנו ע"ה. בספרו עץ הדעת טוב (והוא דרושים ומוסרים ואמרות טהורות – הוצאת כתבי מהרח"ו של הרב נתנאל לעוו שליט"א – ירושלים תשס"ח) באות שמב (קמט) כתב, וז"ל: שם (בר"ר פר' נ"ט אות ז') שרה אמנו, כשהיתה שרה קיימת היתה ברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל ונר דלוק מערב שבת לערב שבת. ויש לדעת למה היו לה אלו הנסים מזולתם. וזה יובן במה שאמרו ז"ל, כי מה שקלקלה חווה תיקנה שרה, והנה מה שקלקלה חווה היה שכיבתה נרו של עולם בהחטיאה את אדם, ושרה גיירה את הנשים, לכן נרה דלוק מערב שבת לערב שבת. חווה החטיאה חלתו של עולם, ושרה הפרישה חלה בטהרה, לכן הברכה מצויה בעיסתה. חווה גרמה בהחטיאה את אדם לסלק שכינה מן התחתונים, ושרה מגיירת הנשים והחזירה ענן הכבוד של השכינה לדור בתחתונים, עכ"ל.
הרי לנו כאן דברים נפלאים במעלתה של שרה אמנו ע"ה, שכל מה שקלקלה חוה ע"ה תיקנה שרה אמנו ע"ה ופעלה על ידי התיקונים שלה פעולות נשגבות.
ויש לקשר את המעלות האלו לעבודה של כל אשה כלפי בעלה, חווה ע"ה כיבתה נרו של עולם שהוא האדם הראשון, והתיקון של האשה להאיר את העולם ע"י שתאיר פנים לבעלה ותתן בו את הכח לעשות ולפעול, ובכח ההארה שתאיר לו פנים היא בעצם תאיר את העולם, כי גם לבעלה יהיה כוחות להאיר את העולם ע"י שיראה להם את האור כי טוב זה התורה הקדושה וע"י יצטרפו גרים לעם ישראל, וע"י זה יהיה נרה דולק מערב שבת לערב שבת, והיינו שגם היא תהיה מוארת בזכות זה.
חווה ע"ה החטיאה חלתו של עולם, והכוונה שכל הדבר של הראשית נתקלקל כאן, והתיקון הוא ע"י מצוות הפרשת חלה. והכוונה בזה היא שהאשה תפעל שבכל דבר בעלה יהיה הראש והראשון ותשים אותו כתר וראש לה, וע"י זה תהיה לה ברכה בכל מעשיה ידיה כי היא עושה את בעלה לעטרה בראשה וממילא תזכה שתהיה ברכה במעשי ידיה.
חווה ע"ה גרמה בהחטיאה את האדם לסלק את השכינה מן התחתונים, ושרה מגיירת את הנשים והחזירה את ענן הכבוד של השכינה לדור בתחתונים. ומזה תלמד האשה כמה שיותר לגרום לבעלה להיות בדביקות להקב"ה ע"י שילך לשיעורי תורה ותפילה והתחזקות, ובזה היא גורמת להשרות את השכינה בתחתונים. ויהי רצון שנזכה אכי"ר.
[1] הנוסחא הישנה היא: לפיכך הייתי אומר כל אחד ואחד מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב, שלא קנו העולם הזה והעולם הבא אלא בשביל מעשיהם הטובים. שנו חכמים במשנה כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. עכ"ל.
