ישנה עבודה חיצונית, הרב מעורר אצל התלמיד, או חבר אצל חבירו, את הרגש בצורה חזקה, והתלמיד מתרגש ומתעורר לקיים את מה שהרב אומר, ולהאמין במה שהרב אומר. אבל כשתלמיד לא נמצא במצחיצת הרב תקופה מסוימת, הוא מתקרר, התלמיד צריך כל הזמן את הרב במחיצתו. וישנה עבודה שהרב בונה את הפנימיות של התלמיד, שהוא יוכל לעבוד גם כשהרב אינו, גם כשהוא לא במחיצת הרב. התלמיד נהפך להיות בעצמו רב.

 

במזרח הרחוק אומרים שרב אמיתי הוא רב שאחרי כמה שנים זורק את התלמיד ואומר לו: עכשיו תהיה בעצמך רב, אל תהיה תלוי בי.

 

מסביר הרבי מלאבאוויטש שזהו חילוק העבודה בין אברהם ליצחק, אברהם היה סוג העבודה הראשון, (בחסידות זה נקרא עבודה מלמעלה למטה) וסוג העבודה של יצחק היתה סוג העבודה השניה (בחסידות זה נקרא עבודה מלטה למעלה), ברמה יותר גבוהה מאברהם.

 

והסוג הזה של העבודה מקבלים ע"י לימוד פנימיות התורה לפי דרך חסידות חב"ד, תראו כמה שלוחים (רבנים קטנים) יש להם בכל העולם.

 

הרבי מסאטמער אמר פעם לרבי מלאבאוויטש: אני מקנא בך כשני שולח שליח לאיזה קהילה לחזק שם אנשים ביהדות אני דואג איך הוא יחזור (= האם השליח בעצמו ישאר חזק, או שהוא בעצמו יפול), ואלו אתה שולח שליח, והוא חוזר אחרי כמה שנים עם עוד כמה מקורבים. זוהי הכח להפוך כל תלמיד לרב בעצמו, חזק בעצמו עד כדי כך שהוא עצמו יוצר תלמידים חדשים.

הגב ·אהבתילא אוהב · שיתוף