"ואת-יהודה שלח לפניו אל-יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן"

   כשם שיעקב שלח את בנו יהודה לפניו מצרימה, כך הקב"ה שלח את הננמ"ח לפניו לעוה"ז, שילמד את בני-ישראל וכן את כל בני העולם לומר "תודה" על הכל, ובפרט על הקשה/מצער/ מפחיד/מבלבל/מתסכל/מדאיג. לכן שלח יעקב – בחינת מידת האמת וההשגחה הפרטית – את יהודה – לשון תודה והודאה.

כפי שכתב מוהרנ"ת בליקוטי הלכות: "כי באמת אם היו הכל שומעים בקול הצדיקים להאמין תמיד בה' ית' שהכל לטובה, וליתן שבח והודיה תמיד לה' ית' בין בטוב בין ברע, בוודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגליות לגמרי וכבר היתה גאולה שלמה".

(הלכות פריקה וטעינה הלכה ד').