"כי שמעת לקול אשתך" (ג, יז)

מדוע מודגשת שמיעת האדם לקול אשתו?

אפשר לפרש שחוה חשבה (או אמרה בשקר שזו דעתה) שהאיסור היה לאכול מהעץ ולא מפרי העץ. וזאת מפני שבפסוק "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (ב, יז), ה' אינו אומר "מפרי עץ הדעת" אלא "מעץ הדעת", והיא הבינה מזה שהאיסור היה רק על אכילה מהעץ עצמו ולא על אכילה מפירותיו, וזאת לאור דברי חז"ל שהארץ חטאה בכך שלא הוציאה עץ שטעמו כמו הפרי (בראשית רבה פרשה ה, ט), ולגבי עץ הדעת, הארץ לא חטאה, אלא טעם העץ כטעם פריו, שהעץ עצמו היה ניתן לאכילה (ואף על פי שגם בפסוק הקודם כתוב "מכל עץ הגן אכול תאכל" (ב, טז), ולא כתוב "פרי העץ",  ושם ברור שהכוונה לפרי העץ, שהרי בשאר העצים אי אפשר לאכול את העץ - אולי חשבה שה' אמר כך שלא בדווקא, אלא מפני שבהמשך דבריו, לגבי עץ הדעת, לא היה נכון לומר "פרי").