הקשר שבין הלולב והשבת.

נכתב על ידי מנדל, 20/9/2010

 

 התורה מצווה אותנו ליטול את ארבעת המינים בחג הסוכות. והנה השנה חל יום טוב ראשון בשבת וגזרו חכמים שאין נוטלים לולב. מה יש בשבת שיכול 'לכסות' על עניינו של הלולב? אומר מדרש רבא שארבעת המינים הם כנגד ארבעה סוגים של ישראלים-אתרוג כנגד אדם עם תורה ומעשים טובים,לולב כנגד אנשים עם תורה ובלי מעשים טובים,הדס-מעשים טובים ללא תורה וערבה-כנגד יהודים בלי תורה ובלי מעשים טובים, ואין הקב"ה מאבד את עמו אלא אומר איגדו יחד את כולם ויכפרו אלו על אלו (ויקרא רבא פרשה ל'). אנחנו עובדים את הקב"ה כעם,כחטיבה מאוחדת אחת ולא כפרטים ולכן כל יהודי פרטי משלים את התמונה הכוללת של עבודת ה'. זהו עניינו של חג הסוכות בכלל,ומצוות ארבעת המינים בפרט-להתאחד כל ישראל יחד ליחידה אחת שעובדת את הקב"ה ומטרתה להוביל את העולם למהלך של גאולה כוללה שבה "והלכו גויים לאורך"(ישעיה ס'), "ויקבלו כולם את עול מלכותך" (מתוך תפילת 'עלינו לשבח'), "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעיה נ"ו). בכדי שישראל יוכלו להוביל את המשימה הזו אותה הניח הקב"ה לפניהם הם צריכים בראש ובראשונה להיות מאוחדים בתוכם וזהו התפקיד של ארבעת המינים. ומנגד יש לנו את השבת שכבר הזכרנו בעבר שעניינה הוא שבה מתגלה אחדותו של הקב"ה בעולם יותר מבשאר הימים-"..איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד.." (זוהר-מתוך תפילת ערב שבת). שבת באה לברר לעולם כולו שכל הבריאה מאוחדת תחת הקב"ה,כל המעשים והמלאכות מתבטלים לרצונו של הקב"ה, וישראל הם עמו המאוחד של הקב"ה-"נכרי ששבת חייב מיתה"(סנהדרין נ"ח:) ועל ידי אחדותם של ישראל מגיעים לגאולה הכוללת עליה דיברנו במצוות הלולב, "ה' אחד ושמו אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (מתוך תפילות השבת). ומכאן רואים את עניינם המשותף של השבת והלולב שאמורים להביא למצב של אחדות כוללת בעולם. ויהי רצון שנזכה לאחד את כל הבריאה תחת הקב"ה ולהביא לגאולה הסופית-"יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך..ויקבלו כולם את עול מלכותך".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע