נקודה שבועית פרשת "ואתחנן" ה'תשע"ה
הרבה מדובר על הדור בו אנו חיים, קוראים לו דור "האינסטנט". דור שכולם רוצים שהכול יהיה נגיש, מהיר, מיד, כאן ועכשיו והכי טוב שגם יהיה בגדול.
ב"ה אנו חיים בתקופה
שבה השפע עצום. לא חסר כלום. האדם הפשוט שנכנס לסופר כדי לקנות מצרכים לביתו עומד
נפעם מול מדפים מלאים בכל טוב ולפעמים מתקשה לבחור.
זו דווקא שעה והזדמנות
ללמוד ולהגביר אצלנו את מידת הענווה והצניעות, שלא הכול אמור להגיע אלינו בקלות
ודווקא לעמל וליגיעה יש חשיבות וערך עליונים.
כך בפרשת השבוע, פרשת
"ואתחנן", מנסה משה ללמד את העם קצת מניסיון חייו,כפי שאב מלמד את בנו
ומזהיר את עם ישראל רגע לפני כניסתם לארץ ישראל בנסיבות החדשות שטרם נפגשו בהם.
"והיה כי יביאך ה'
אלוקיך אל הארץ אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדולות וטובות
אשר לא בנית, ובתים מלאים כל טוב אשר לא מילאת ובורות חצובים אשר לא חצבת כרמים
וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת, הישמר לך פן תשכח אתה' אשר הוציאך מארץ מצרים
מבית עבדים" - זה מכבר יצאתם ממצרים ואתם עתידים להיכנס לארץ
מיושבת,ותזכו לראות בה שפע רב של טובה שבדרך כלל אנשים מגיעים אליה רק אחרי יגיעה
גדולה.
טבע האדם הוא שכאשר באה לו
עשירות בלי כל טורח ועמל, הוא עשוי להביא את עצמו להתרופפות באמונה בה' ואפילו
לידי כפירה, ועל כן מזהיר משה את ישראל שישימו ליבם לדבר ויחזקו איש את רעהו כדי
שהיצר לא יגבר עליהם ויכשלו באמונה בה', ושרק יזכרו שה' הוציאם לא מזמן ממצרים שהייתה
רעה אליהם, והביא אותם לארץ ישראל, ושרק מידו קיבלו את כל הטוב הזה, ושאין להם
ללכת ולעבוד אלוקים אחרים של עמים שכנים.
כך גם יגבירו את מידת
הענווה שלהם אל מול השפע הגדול ובנוסף יעצימו את מידת הכרת הטוב והתודה כלפי ה'.
שבת שלום
ומבורך
תודות
: לצחי מכאלי
חוויית השבוע שלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר
אחרון למשפחתם
דור
האינסטנט,נגיש,מהיר,מצרכים,ענווה,צניעות,עמל,ואתחנן,ערים
גדולות,כרמים,זיתים,עשירות,שפע,הכרת הטוב,