"כִּי הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת... שֶׁאֵינָם מַרְאִין הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא... כִּי הָעֵינַיִם נַעֲשׂוּ כֵּהוֹת מִן הַדְּמָעוֹת... וּדְמָעוֹת הֵן מִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה... וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה הִיא שׁוֹאֶבֶת מֵעֲכִירַת הַדָּמִים וַעֲכִירַת הַדָּמִים, הוּא עַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שֶׁקֶר, עַד שֶׁיְּעַכֵּר אֶת דָּמָיו, וֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם כְּשֶׁמְּזַכֵּך מִקּדֶם אֶת הַדָּמִים... נִמְצָא כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁקֶר יֵשׁ לוֹ עֲכִירַת הַדָּמִים וּמִזֶּה בָּאָה הַמָּרָה שְׁחוֹרָה, וּמִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה נִתְהַוּוּ הַדְּמָעוֹת וְעַל יְדֵי זֶה הָעֵינַיִם כֵּהוֹת... נִמְצָא שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת, ''בִקְשׁוּ חִשְּׁבנוֹת רַבִּים'' (קהֶלֶת ז)... וְעַל יְדֵי אֱמֶת - הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"א) 'עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אָרֶץ', וְעַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע - מֵסִיר מִמֶּנּוּ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם) : 'דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי' ".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, נא)

ר' נחמן בתורה זו עוסק במשמעות הפנימית של דברי אמת.

בתחילה הוא מתאר את לולאת השקר: כשם שעבירה גוררת עבירה כך שקר גורר שקר, לא כעונש אלא כתוצאה ישירה. מי שמשקר פעם אחת במודע לא יכול לראות יותר את האמת, והשקר הופך להיות חלק מדמו, המזון של דיבורו. כדי לכסות על שקר אחד יש צורך בעוד שקרים, כדי שיכסו את הפער בין המציאות השקרית ובין המציאות האמיתית. המציאות מעלה בנו שאלות רבות, והשקר והאמת מהווים תשובות אפשריות. אלא שתשובה לא אמיתית אינה עונה על השאלה, ואף מעוררת צמאון גדול יותר. זוהי לולאת השקר.

ר' נחמן מזכיר בתורה זו את הפסוק מקהלת: "עָשָׂה הא-להים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז, כט). האדם נברא אמיתי וישר, וכל השקר הוא מציאות שבני האדם יצרו מתוך חיפוש אחר "חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". חשבונות אלו הם המניעים והאינטרסים שמבקשים לבא לידי ביטוי בדיבור, ומסתתרים בתוכו היטב כדי שלא יחשפו את עצמם. האינטרסנטיות גורמת לריחוק בין האנשים, החתירה לממש את שאיפותיי האישיות מבלי להתחשב בשאיפותיו של האחר. האינטרסנט, בעזרת השקר, דואג להציג אחדות מזויפת בינו ובין הנמען, כשבפועל דבריו מכוונים להשגת שאיפותיו האישיות בלבד (ויתכן שאף על חשבונו של הנמען). כשאני משקר אני מבקש ליצור מציאות חדשה שאותה אני מנהל, שהידיעות של הסובבים אותי יהיו תלויים ברצוני הפרטי, ובכך יאפשרו לי להוביל את המציאות כפי שנדמה לי שהיא צריכה להתנהל. האדם המשקר בורא למעשה את עולמו במו ידיו, ולאחר שהוא מתנסה בכך קשה לו לבחור להסיר מידיו את המושכות.

ר' נחמן טוען כי הפתרון והתיקון נמצא בהתנהגות ההפוכה, בהתחברות למציאות ולאמירת האמת כפי שהיא, מבלי להתחשב בהשפעתה עלי. בשמירת הדיבור מכל ניסיון לייפות את המציאות.

אמירת אמת טהורה דורשת עצירת כל הניסיונות להפעיל בעזרת דברַי את העולם. הידיעה כי יש מי שמנהיג את העולם, מאפשרת לי לשחרר את דברי מכל ניסיון להנהיג. האמת מאפשרת לדיבור להוות צינור להשגחת ה' יתברך. אם אני לא מערב בדברי נגיעות ורצונות פרטיים, מתגלה הרצון העליון בטהרתו. השקר הוא למעשה כפירה, כי איני סומך על השגחת ה' ואני מבקש ליטול את מושכות ההנהגה לידי, ובכך האדם המשקר מנתק עצמו מהבורא ומהשגחתו.

"וֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם כְּשֶׁמְּזַכֵּך מִקּדֶם אֶת הַדָּמִים" – ר' נחמן ממשיל את האמת לדם, נוזל החיים, שהוא המניע את המערכת כולה. וכמו שהגוף זקוק לדם "מזוכך", כך גם המציאות זקוקה לאמת "מזוככת".

"נִמְצָא כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁקֶר יֵשׁ לוֹ עֲכִירַת הַדָּמִים וּמִזֶּה בָּאָה הַמָּרָה שְׁחוֹרָה" - ואילו עכירות הדמים היא הכנסת גורמים זרים אל תוך אותו דיבור זורם. עכירות זו יוצרת את המרה השחורה, את העצבות הכובשת. האדם המשקר עתיד לגלות כי אין לו יכולת אמיתית להנהיג (או במילים אחרות שיש מנהיג אחר), ובכך מוביל האדם עצמו אל המרה השחורה והייאוש, כתוצאה מאותו פער מובנה בין השאיפות והמציאות. המרה השחורה מעכירה את הראיה, הופך את האדם לפסימי ומיואש, ועל ידי זה עיניו הולכות ורואות שחורות, עד שהמציאות עצמה נראית שחורה יותר ויותר.

האדם המדבר אמת משחרר עצמו מניסיון לנווט את המאורעות, ומאמין שכל מאורעותיו הם לטובתו. התוצאה של תהליך זה לא תהיה עצבות ממצבו הנורא של העולם, אלא להיפך, שמחה גדולה של חיבור ל"מי שאמר והיה העולם", לבעל הבירה המנהיג את בירתו בכל עת ובכל שעה. זוהי האמונה בטהרתה, הבאה לידי ביטוי באמירת האמת, האמונה שיש מי שמנהיג את העולם דרך דיבורי, ואיני צריך להפעיל כח בדברי.

ר' חובב יחיאלי, מתוך האתר: "ישיבת עתניאל" - www.otniel.org