"ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו-שם"

 במרה היו המים מרים ולא יכלו לשתותם – מניעה בשביל החשק – שיתחזקו בכיסופים ויתפללו באמונה ובביטחון שכבר עתה טוב (באיתכסיא) ובקרוב יראו הטוב (באיתגליא) וכך יזכו לשפע בזכות ולא בחסד, בבחינת "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" כלומר בזכות ובכח עבודת התפלה (נשיאת כפיים בתפלה), ובאמת תחנתם הבאה הייתה אילם, מקום שופע מים ודבש תמרים.