נפש חיה, שרץ ורמש (3 תגובות לחידוש זה)
ביום חמישי נאמר -
פסוק כ': " ויאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה".
ופירש רש"י נפש חיה - שיהא בה חיות שרץ - כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ, בעוף כגון זבובים בשקצים כגון נמלים וחיפושים ותולעים ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם וכן הדגים..
ביום שישי נאמר -
פסוק כ"ד: ויאמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה".
ופירש רש"י נפש חיה - שיש בה חיות. ורמש - הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ ונראים כאילו נגררים שאין הילוכן ניכר כל לשון רמש ושרץ..
שתי שאלות על פירושו של רש"י:
א. מדוע ביאר פעמיים את המילים "נפש חיה"? אמנם בפסוק כ' פירש בלשון עתיד - שיהא ובפסוק כ"ד בלשון הווה - שיש, אך האם בשל כך צריך לחזור על פירושו, וכי לא היינו יודעים זאת לבד?
ב. בפסוק כ' פירש"י - "ובבריות כגון חולד, עכבר וחומט..", הלא נראה שאותן בריות נבראו רק ביום שישי! אם כך, למה לא כתב זאת בפירושו לפסוק כ"ד על "ורמש"?
במים יש יצורים שאסורים לאכילה ולא נראה במבט ראשון שיש בהם חיים כגון צדפות, פירות ים וכדו ולא היינו מכללים אותם ביצורים החיים.
לכן רש"י מפרש שיהא בה חיות, גם חיות עתידית שלא בולטת ומוכרת לנו מהמציאות שלנו, נקראת חיות.