בס"ד                                                 ערש"ק                                                               כ"ג  בתשרי  תשע"ה

                    ליקוטי - אור - בפרשה - בראשית

  " בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ "(א, א)

ב' דברים אודה ליוצרי וחי גואלי: האחד – שלא עשני גוי כי אני ראשית תבואתו. והשני - שנתן לנו את תורתו

הקדושה שנקראת ראשית דרכו. ואלו ב' הדברים צריכים להיות לנגד עיניו של האדם תמיד, בבחינת: 'שיוויתי

ה' לנגדי תמיד' כי זה עיקר העיקרים. כי תכלית הבריאה היא האדם ותכלית האדם לעסוק בתורה ועל ידי כך

נעשה שותף למעשה בראשית כי בכך מקיים את העולם כפשוטו, כמו שכתוב(ירמיה לג, כה): "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם

וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי". וזה שדרשו חז"ל(בר"ר פ"ג, ט): מתחילת ברייתו של עולם נתאווה הקב"ה

לעשות שותפות בתחתונים היינו עם בני האדם. והתורה מפרטת לנו מה נברא ביום ראשון, שני וכו' וביום

השישי נברא האדם הראשון בצלמו מלשון צל היינו כמו שאדם הולך ברחוב ורואה את צלו כדמותו כך רצה

הקב"ה שהאדם ילך בדרך הישר והאמת וע"י כך ידמה לקונו. כמובא במדרש(תנחומא א): יום השישי, ה"א יתרה

למה? שהרי בכולן לא נאמר אלא יום אחד יום שני וכן לכולם. מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר

להם: אם ישראל מקבלים התורה שיש בה ה' ספרים מוטב, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. ומכאן יש

להבין שהאדם שותף הכרחי לבריאה כי אין יכולת למלאכים בעולם העליון היינו בשמים לקיים את התורה

אלא רק האדם הנמצא בעולם התחתון היינו בארץ לקיימהּ בפועל הלכה למעשה. ורק בשביל ב' הדברים הללו

האיש הישראלי צריך לשמוח כל ימי חייו שמחה גדולה בלבו כי הוא נבחר מכל העמים לקיים את התכלית של

העולם.

וצריך לדעת שאין בהבנתנו להבין את מעשה בראשית כפי שכותב הרמב"ן זצ"ל: כי הוא שורש האמונה, ושאינו

מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל, והוא סוד עמוק אינו מובן מן המקראות

ולא ייוודע על בוריו. על כן, אין בכוונתי וכמובן שאין ביכולתי לדרוש על מעשה בראשית, כמו שאמרו רז"ל(חגיגה

יא): במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. ומובא במדרש(בר"ר פ"א, ד): ששה דברים קדמו לבריאת

העולם והתורה אחד מהם, מנין? שנאמר(משלי ח): "ה' קנני ראשית דרכו" והיא יסוד כל הבריאה, כמו שכתוב(שם):

"ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום" וגו'. ודרשו רז"ל(בר"ר פ"א, א): אל תקרא אמון אלא אומן כלומר

התורה היית כלי אומנתו של הקב"ה ב' אלפים שנה קודם הבריאה וברגע שהחליט המאציל להוציא מהכוח אל

הפועל ולברוא יש מאין היה מביט בתורה ובורא את העולם.

והרבה דברים דרשו רז"ל למה פתח הקב"ה את תורתו הקדושה באות ב' שהיא לשון ברכה ולמה לא באל"ף

שהוא לשון ארירה(קללה) ועוד שהיא כנגד ב' עולמות העוה"ז והעוה"ב וכו', ע"ש(בר"ר פ"א, י). ונראה לי בסייעתא

דישמייא להוסיף ולומר שהיא באה להורות על בחירה שיש לאדם בעולם הזה היינו שקיימים לאדם ב' דרכים

שיכול לבחור כלומר בין טוב ורע. ואולי זה נרמז בכך שהאות ב' נכתבה רבתי(גדולה) כדי להדגיש את עניין

בחירתו החופשית של האדם אם ללכת בדרך הטובה היינו התורה, כי אין טוב אלא תורה(ברכות ה:), ורק על ידי

התורה יקבל עצות טובות לעבודתו יתברך, כמו שכתוב(משלי ח): לי עצה (ולי) תושיה היינו התורה  ועל ידי זה

יצליח לשפר ולתקן את מידותיו וע"י כך יזכה לחיי אמת ונצח, שנאמר(דברים ל,ט): "ובחרת בחיים",  ואם לאו

חס ושלום, והכול תלוי ועומד בבחירתו אשר יעשה.

ובפשטות אפשר לומר שיש לאדם ב' אפשרויות להתבונן על הבריאה או בדרך האמונה או בדרך הטבע. והקל

יותר לומר שהבריאה היא דרך הטבע כי זה מה שהשכל יכול לתפוס כי מעשה בראשית הוא מעל הטבע ואין

ביכולתנו להבין בשכלנו כנ"ל אלא רק פשוט להאמין. וכפי שידוע בא' בתשרי נברא האדם הראשון ובו ביום

חטא בעץ הדעת טוב ורע ובפגם באמונה בקב"ה והביא מיתה לעולם. וזה נרמז במילה בראשית אותיות א'

בתשרי היינו התאריך שבו נוצר האדם וע"י  כך גרם מיתה לעולם וחי 930 שנה כמניין המילה בראשית(=913)

עם מספר האותיות במילוי(בי"ת=3, רי"ש=3, אל"ף=3, שין=3, ת"ו=2 = 913+17= 930) וזה תורת כל האדם.

ועל כן, למרות שנצטווינו על מצוות החודש בניסן כפי שפרש רש"י ז"ל, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל,

אנחנו מתחילים את התורה דווקא בתשרי כי כל עבודת תשרי היא להתחזק באמת ובאמונה בקב"ה וע"י כך

לתקן את אשר פגם האדם הראשון כנ"ל. על כן, מיד לאחר סוכות אנחנו מתחילים את התורה מבראשית כי זה

הזמן הטוב ביותר לשמור ולנצור למשך כל השנה את האמונה שספגנו בישיבת הסוכה, כמובא בזוהר הקדוש

שהסוכה נקראת "צילא דמהימנותא" דהיינו 'צל האמונה' כלומר בזה שאדם מקיים מצוות סוכה כהלכתה הוא

זוכה להתחזק באמונה. ולכן מיד אנחנו מתחילים ספר בראשית שהוא שורש האמונה כנ"ל, ישתבח שמו לעד

ולעולמי עולמים הכול מדויק להפליא, כוח מעשיו הגיד לעמו.

ולא בכדי התורה מסיימת באות ל' שנאמר(דברים לד): 'לעיני כל ישראל' ומתחילה באות ב' במילה 'בראשית'

כי ביחד יוצא אותיות 'לב' שהוא האיבר העיקרי שמשפיע על כל שאר האיברים בגוף ומחייה אותם. וזה נרמז

באות ב' רבתי של המילה בראשית כלומר ב' - הקניינים החשובים שצריך האדם לרצות להשיג ביחד בחיי חיותו

והם: אמת ואמונה. היינו לדבוק במידת האמת כי חותמו של הקב"ה אמת הנרמז במילה 'בראשית'(=913) שעולה

בגימטרייה 'החותם הוא אמת' עם הכולל, וזו האמת היא בבחינת התורה, כמו שכתוב: 'תורת אמת נתן לנו' והיא

שתהיה לו העצה הטובה והמושלמת לתקן את מידותיו כנ"ל. והקניין השני הוא 'האמונה' השלמה בחידוש

העולם כלומר שהכול  שלו והכול מאתו יתברך וברצונו מחדש מעשה בראשית. ואלו ב' הקניינים יש להחדירם

לתוך לבו בחינת והשבות אל לבבך שהרי לא תספיק האמירה בלבד 'אני מאמין' אלא היא צריכה להיות בתוך

הלב באמת ובאמונה וע"י כך יוכל לחיות את גופו לעבודתו יתברך ולהדמות לקונו. אכי"ר.

              פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

מי שיש לו אמונה - חייו חיים, אבל בלא אמונה חס ושלום אין לו חיים כלל; כי אין אדם שלא יעברו עליו תלאות

רבות והרפתקאות וצרות, כי אדם לעמל יולד, וכשיש לו אמונה, אפילו כשבאים עליו ייסורים וצרות חס ושלום

יוכל לנחם את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והייסורין הם לטוב ולכפרה, כי כל מה שעושה

השם יתברך הוא בוודאי לטובה גדולה; אבל מחקֳר שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות,

ואין לו במה להחיות את עצמו, על כן אין לו שום חיים כלל, מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא

לִצלן; אבל ע"י אמונה חייו טובים תמיד כנ"ל(סימן אמת ואמונה, אות נז). 

                                                         "נר ה' נשמת אדם "

  מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמאר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

               ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                                      ולע"נ יעקב(ינקי) לוי בן גיטה, נלב"ע בכ"ד בשבט התשע"ד, תנצב"ה              

                                             ולע"נ ז'נט זוהרה בת עליזה, נלב"ע בי"ד באדר ב' התשע"ד, תנצב"ה