בס"ד

מכתב חיזוק שקבלתי מאחת ממשפחת הקדושים הי"ד[1]

עקב מכתב חיזוק ששלחתי לחזקם – ויצאתי מחוזק יותר, הדברים מדברים מצד עצמם:                               

למאור היקר שלום,

תודה רבה על ההתעניינות בשלומנו ובהשתתפות העמוקה שלך בצער- שלך ושלנו. תודה רבה על הרצון הגדול שלך לעזור- אך נדמה לי שהדבר שאותו אתה עושה, לומד ומסכם והכל לעילוי נשמת הילדים, הינה העזרה היותר גדולה שאנו מצפים. באופן אישי ברוך השם הקב"ה נותן לנו, הרבה מאוד כוחות המאפשרים לנו להתמודד עם האובדן, אך הדבר שאותו אנו ממש רוצים ומרגישים שחשוב שיעשה זה להמשיך את הדבר שבו הילדים האמינו והקדישו את זמנם, זה לימוד תורה ועבודת ה' ותיקון המידות, ואם בזכותם להבת התורה תגדל ושמחת הלימוד תגדל ואהבת החברים ועם ישראל תגדל ואהבת הארץ תגדל והרצון לראות בנקמה יגדל, הרי שבזאת אנו רואים את העזרה היותר גדולה, ואם קידוש ה' יגדל בזכות אנשים כמוך שמקבלים את כוחם גם מתוך המקרה שקרה, הרי שמותם חס ושלום לא היה לשווא והכל נבע מתוך בחירה אלוקית שלמותם יהיה תפקיד של תיקון העולם במלכות ה'.

קראתי בעיון את מכתבך ותחושת הכאב הגדול שאתה חווה, וזה שאינך מצליח להיות אותו..... ושאינך ישן בלילות, מאד מפריעה לנו, אנו חושבים שאתה צריך להיות יותר מפעם, יותר שמח מפעם, דווקא דרך המקרה הזה אתה צריך לקבל כוחות ועומק יותר גדול מפעם, אתה צריך להיות מודע למציאות האלוקית המפעמת בתוכנו, והשייכת לא רק לעולם הזה, אלא שיש המשך עמוק יותר, מפואר יותר חזק יותר, בעולמות אחרים, ושמאירים לנו גם בתוך עולמנו הקטן.

אנו מאמינים ומצפים שתמשיך לעשות חייל, לא ח"ו להיכנס לעולם של עצבות ויאוש, אלא להכניס לתוכך את האור האלוקי מתוך שמחה ומתוך כך תתמלא ביתר עוז וביתר מרץ וביתר חשק לפעול טובות בעולמו של הקב"ה.

                                                                   בברכה ובאהבה

                                                                             ......................