"ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשתו" (בראשית מא,לב). 'ואמר ר' יוחנן: ג' חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש אומר: אף חלום שנשנה, שנאמר (בראשית מא, לב) "ועל השנות החלום" וגו'' (ברכות נה,ב). 'צ"ע שלא יליף גם על מהירות קיום החלום שנשנה, וכמו שאמר יוסף שהשנוי מורה כי ממהר האלקים לעשותו. ועיין בראב"ע ורמב"ן ופלא הוא שלא העירו מאומה' (תורה תמימה). '"ועל השנות החלום אל פרעה פעמים" – טעם השנות החלום שנשנה שני פעמים בלילה אחד, כי היה אפשר שיראה בחלום אחד הפרות והשבלים להודיעו כי אין חריש וקציר, ועשה ממנו שני חלומות באים זה אחר זה בלילה אחד, ואין דרך החולמים כן, להודיעו כי הדבר מזומן וממהר האלקים לעשותו, וזה טעם פעמים כי לא נשנה בפעם אחת. ורבי אברהם מפרש: כי השנות החלום בפרות ובשבלים לעד כי הדבר נכון וקיים, אבל בעבור כי היה פעמים בלילה אחד לעד כי ממהר האלקים לעשותו. ואם כן נאמר שהיה די בשבלים כי הוא המודיע הרעב' (רמב"ן בפס'). בפשטות יש לענות על קושיית הת"ת שהי"א לא באו לומר את כל מה שמלמד חלום שנשנה, אלא רק להוסיף לדברים שמנה ר"י כדברים שמראים על קיום החלום, אבל זה לא סותר שגם מרמז גם על שממהר להתקיים. אולם יותר מזה, הרי יוסף גם חלם שנשנה, ובכ"ז זה לא התקיים מהר אלא רק לאחר הרבה מאוד שנים (13 שנה)? אלא כמו שמדגיש הרמב"ן והראב"ע שכאן היה זה באותו לילה, שזה מוכיח שה' ממהר לעשותו, ולכן שונה מחלומות יוסף שלא היו באותו לילה. לפי זה גם מובן שהגמ' לא הביאה שחלום שנשנה מראה שזה ממהר להקיים, כיון שחלום שנשנה יכול להיותם גם בכמה לילות שחלם, שאז יש מזה ראיה שהחלום אמת, אבל לא ממהר להתקיים, לכן הביאו רק את העניין שמראה שהחלום אמת. אלא שכתשובה לקושיית הרמב"ן על ראב"ע שהשינוי בשיבולים ופרות מיותר, כי יכל היה לחלום אותו חלום פעמיים, וזה היה מראה שהחלום אמת י"ל לפי הראב"ע שחלום שנשנה לא תמיד אמת, אלא רק בתנאי שהוא יהיה בצורות שונות, כמו שאומר שהראיה שהחלום אמיתי הוא משום שנראה בשיבולים ופרות – שצ"ל שהכוונה בדווקא כך, (וכמו שחלם יוסף, בחלומות שונים, שזה מראה שהחלום אמיתי,) ולכן מובן למה היה שינוי בחלום, כיון שבלעדי זה לא היה מוכח שהחלום אמיתי. ממילא אם כך אז י"ל לראב"ע שהכוונה בגמ' בחלום שנשנה, זה כשנשנה בשינוי ולא אותו דבר. שבזה יהיה יותר מובן שהגמ' מיד אומרת: 'אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר (דניאל ב, כט) "אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו". ואיבעית אימא מהכא: (דניאל ב, ל) "ורעיוני לבבך תנדע"' וכו' (ברכות שם). אם כך אז מה משנה שנחלם פעמיים זה יכול להיות כיון שזה מטריד אותו? בפשטות י"ל שגם מה שמטריד לא גורם שיחלם שוב אותו דבר, ולכן זה מראה שיש בו משהו יותר מסתם חלום שווא. אולם אפשר שאמנם אדם חולם ממה שחושב ביום, אבל שני חלומות שונים עם אותו מסר, זה כבר לא נגרם בחלום מהמחשבה, אלא מקסימום אותו חלום בדיוק, שראה משהו ביום וזה חוזר לו במחשבתו בלילה. אולם אפשר שלאו דווקא שצריך החלום להשתנות, אלא כל חלום שנשנה פעמיים מראה שיש בו מהאמת, ומה שמקשה הרמב"ן י"ל שבאמת מצד החלום היה יכול להראות אותו דבר, אלא שנשנה בצורה שונה כדי שיהיה קשה יותר לפתרון, כדי לבלבל את החרטומים, ולהראות את גדולתו של יוסף. אולי אפשר שלא הביאו שחלום שנראה פעמיים מראה על הזדרזות לקיום, כיון שיש לחלק בין סתם אדם ובין מלך, שכיון שאצל מלך אין מי שמעכבו מלקיים רצונו, לכן גם החלומות שנראים לו יכולים להצביע גם על המהירות שזה יתקיים. לכן בגמ' לא התייחסו למהירות כיון שאין את זה בחלום שנשנה לכל אחד. לכן מובן שיוסף אומר "ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשתו. ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" (פס' לב-לג). שמדגיש שזה חלום שנראה לפרעה. לכן גם מדגיש שימהר ויקח איש חכם וישים אותו על מצרים כי אין זמן להמתין, שזה יכול דווקא הוא לעשות כמלך, ומדגיש "ירא פרעה" שיראה כעין ראיית החלום, כך שאולי יש בזה רמז שהראיה שיקרה מהר, שזה כדי שימהר, וזה בשל שהוא מלך ולכן התגלה לו גם המהירות, מה שלאדם רגיל לא מראים על המהירות. אולם זה דחוק.