עקדת יצחק
"ויעקוד את יצחק", כ"ב, ט':
יצחק נימשח להעקד וכשיצחק בעולם העשייה נימשח על ידי אברהם סבא קדישא להיעקד הלעומת דטומאה של יצחק כי זה לעומת זה עשה ה', נימשח להיצלב ולהישתמד ולשמד כי הוא הפך בשורש ובמקור לכפרה שמביאה העקדה על ידי עקדת יצחק שהלעומת דטומאה של יצחק מביא כפרה כוזבית ושיקרית שאין בה ממש שגורמת לאשליה בעולם הזה שאתה לא חוטא אשם רשע פושע ואחרי הפטירה כונס בעלמין דמסאבותא וזה כלא שואלים בדין כפרה מהעקדה בלי שום רצון של אמת לאמיתה של תשובה מחילה סליחה וכפרה פדות ופורקן וישועה וגאולה אז נופלים ללעומת דטומאה של העקדה ומתכפרים כפרה כוזבית על ידי המתחסר אלוקים העולה כך: אל – הים, לה – ים, הים, ים, ם, - העולה 316 וניהיה מיזה ראשי תיבות ימח שמו וזיכרו העולה 316, שלא מיתכפר ממנו בקדושה וצדיקות וטהרה באמת כלום אלה הכול שקר כרוני, וחושבים שהכול בסדר עם החטאים ובאמת אחר כך אחרי הפטירה הם מכינים לך כבר מדור מיוחד בעלמין דמסאבותא.
כי הכפרה מחילה סליחה תשובה התקינה שבקדושה טהרה וצדיקות על החטאים אשמות עברות פשעים רישעויות ורוע אוון ועוון הוא רק על ידי צום קול ממון פישפוש מישמוש חיקור דין דרישה ופרישה עזיבת החטא חרטה פתיחת דף חדש בחיים קבלה לעתיד וקצת ייסורים ואז נעשית הכפרה הסופית מכוח האיתערותא דילעלא ההישתדלות הלמעלה של העליון מכוח העקדה.
"לישחוט את בנו", כ"ב י':
יש מאן דאמר שיצחק נישחט שני סימנים וחצי וקצת 2.555555 2 וחמש תשיעיות ויצא לו דם עד שניקרש מלוא לוגמיו של קומתו שהיה 100 קוממיות כלומר 50 מטר גובה כמו כול האבות שהרי אז מלוא לוגמיו הוא הרבה יותר מרביעית שלנו ונשפך על המזבח ונימצה דמו על קיר ורק אחר כך ניתרפא מכך 3 שנים בגן עדן כך שעיניין ואל תעש לו מאומה הוא רק לא ליגרום ליצחק מום בילתי הפיך שאי אפשר להיתרפא ממנו אבל על פי המאן דאמר הזה הייתה לעקדה מקיטת מטה והיא לא רק אורות דתוהו בא"ק ועתיק כמו שאומר רשב"י ולכן היא מכפרת עד תהום תחתית זמן כפרה לכול תולדותם, כי דם העקדה מכפר על דברים ממש שאין חליפות למו וכפרתו מועלת לדברים שלא יסולאו בפז.
