*שאלה 159:* 📣

*שלום*❗️

נאמר כי חייבים להציץ מדי פעם בואטסאפ המתבגרים/ות, הבת שלי בת 14 וחצי, לא מאפשרת זאת בשום אופן..

יש לה לצערינו מכשיר חכם כבר שנתיים, *היא שמה קוד ואי אפשר להציץ..*

האם יש איזושהי הצעה❓

*תשובה: חצי דקה ⏰*

*שלום רב*❗️

בראשית דברייך השתמשת בפועל "להציץ". הצצה היא ראיה חיצונית ושטחית, ממרחק, ולא תמיד ברשות. יש מקרים בהם היא מספיקה, *אך במקרה של הקשר עם הילדים נראה לי ש"להציץ" מדי פעם זה לא באמת להיות חלק מהעולם שלהם*. כהורים אתם לא רק שומרים או מפקחים עליהם מרחוק, *אתם הגורם המשמעותי ביותר בעיצוב הזהות שלהם*.

הרצון של הבת לפרטיות הוא חלק בריא מתהליך ההתבגרות. יש בו רצון להיות ולהרגיש נפרד וזהו חלק מתהליך גיבוש זהות ותחושת ה"עצמי" של הבת המתבגרת. המיצוב של הבת אל מולך כאמא אינו אישי והוא יותר מעיד על סינגור עצמי, כלומר היא יותר בעד עצמה מאשר נגדך.

זיכרו שהנגישות החופשית שלכם לטלפון היא אמצעי ולא מטרה. היא אמצעי כדי שאכן תוכלו לשמור על הבת מכל נזקי הרשת שהיא עלולה להיחשף אליהם. אבל, כאמור אתם לא רק מפקחים מרחוק. אתם עושים זאת בשם הסמכות ההורית שלכם. *הסמכות ההורית* אינה בהכרח סנקציות או פנים חמורות סבר ואף ההיפך. 

הסמכות ההורית היא קשר הורה-ילד שמאפשר לילד *לסמוך* על אבא ואמא. הוא לא קורה בבת אחת. הוא נבנה ביחסי אמון ובתחושה (האמיתית) של הילד שהוא מעריך את הוריו. שאבא ואמא שלו יודעים יותר ממנו, גדולים יותר ממנו, מנוסים יותר ממנו והם האנשים המתאימים ביותר לפנות אליהם כשהוא זקוק לתמיכה או עצה. 

מנגד, ההורים יודעים לתת לילד את התחושה(האמיתית) שהם מכבדים אותו, שומעים אותו ומעריכים את דעתו, גם אם לא תמיד מקבלים אותה. איכות יחסים כזו מייתרת את הצורך בקוד אישי ומשאירה אותו רק לשמירה של המתבגר על עצמו מול "שאר העולם". בדפוס יחסים כזה המתבגר יודע שהוריו מכבדים את פרטיותו וישמרו עליה ובאותה נשימה הוא יודע שהוא רוצה או לפחות מוכן לשתף את הוריו במקרה הצורך. 

יש כמובן מקרים בהם הילד לא ממש מודע למצב הסכנה שהוא עלול להיכנס אליו. ושוב, *האמון והקשר* הם אלה שיעמדו לעזרת ההורים כדי לזהות שמשהו לא תקין בהתנהגות של הילד, והם אלה שיעזרו גם לשקף לו את זה.

אני מתאר לעצמי שלא בכל המקרים מתקיימת האידיליה הזו שתיארתי. 

אך יש לדעת שהסמרטפון הוא רק סימפטום לסיפור היחסים שלנו עם ילדינו. ואם מצב הדברים הוא לא כך אזי נדרשת עבודה של ההורים כדי להביא את היחסים לשם. אפשר כמובן לדבר על הסכם בין ההורים לילד, שיעגן בתנאים ונהלים ברורים את השימוש בסמרטפון. אבל, *הסכם הוא לא תחליף* לעבודה הורית מעמיקה על הקשר המשמעותי כל כך עם ילדינו. 

*בהצלחה רבה*❗️

*ד"ר ניר סרי*, מטפל במוסיקה.

http://wa.me/972546875260

===

*להצטרפות לקבוצת 'הורים חזקים ברשת':* https://bit.ly/horim-chazakim

=

*לשליחת שאלה אנונימית:* https://forms.gle/VS9knk5pNCTM5sD79

*מבית ארגון 'לוקחים אחריות'*

לכלל מיזמי הארגון: http://new.mmb.org.il/wp/lp/