ראשי תיבות ונוטריקון

נכתב על ידי איתיאל, 28/1/2019

 "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". 


רבי יעקב בן הרא"ש כתב חיבור יחודי ומקיף בהלכה (ארבעה טורים), וגם פירוש לתורה. אך להמון הוא מוכר דווקא מחיבור קצר של רמזים שכתב על פסוקי התורה. 

וכך הוא מפליא לרמוז בפסוק זה, את כל ההוראות העיקריות לדיין: 

ואלה. נוטריקון: ו'חייב א'דם ל'חקור ה'דין.
המשפטים. נוטריקון: ה'דיין מ'צווה ש'יעשה פ'שרה ט'רם י'עשה מ'שפט (אבל אחרי שהתחילו לשפוט - לא חוזרים למסלול פשרה). 
אשר. נוטריקון: א'ם ש'ניהם ר'וצין (כופים את הדין גם אם אחד הצדדים לא מרוצה, אבל אין לכפות פשרה). 
תשים. נוטריקון: ת'שמע ש'ניהם י'חד מ'דברים (הכוונה שלא ישמע אחד לפני חברו).
לפניהם. נוטריקון: ל'א פ'ני נ'דיב י'הדר, ה'תנכר מ'הם (אסור לדיין לשאת פנים לעשיר, אלא עליו להיות אובייקטיבי).

נוטריקון הוא שימוש במילה כראשי תיבות. חז"ל דרשו פסוקים רבים בסגנון זה. 

יש להבדיל בין ראשי תיבות, שהן קיצור של ביטוי דרך רשימת ראשי תיבותיו (שאינם נהגים כמילה), לבין נוטריקון - בו מילה קיימת מורכבת מראשי תיבות. 

דוגמאות לראשי תיבות הן חוה"מ (חול המועד), מד"ר (מדרש רבה), ביה"כ (בית הכנסת) וכדומה. 

לא מצאנו (לא בתנ"ך ולא בכתובות ארכיאולוגיות) שימוש בראשי תיבות בתקופת המקרא. אבל בבית שני החל השימוש בר"ת להיות רווח. המשנה מוסרת כי מי שמצא כלי המסומן באות ק' - יש להתייחס לכסף שבתוכו כהקדש, שכן האות ק' שימשה קיצור ל"קרבן" - ואכן נמצאו חרסים הנושאים את האות באיזור ירושלים (מעשר שני ד', י'-י"א) - ראה כתובות כאלה שנמצאו בקישור הבא:  archaeology.tau.ac.il/wp-content/uploads/.../Naeh-NSAJR-6-2012.pdf -

התנאים השתמשו בראשי תיבות לזכירת רשימות של דברים, כמו הסימן המפורסם של רבי יהודה למכות מצרים: דצ"ך עד"ש באח"ב.

בהמשך הדורות הפך השימוש בראשי תיבות בספרי ההלכה לנפוץ ביותר, כנראה כדי לחסוך במקום בהדפסה היקרה. כך נוצרו אלפי ראשי תיבות, ביניהם ארוכים ומעניינים במיוחד, כמו: אאאאאאאאאאא"ה (אם אין אומרים א-ל ארך אפים, אז אף אין אומרים אב הרחמים). במקרים מסויימים יצרו ראשי התיבות מילים בעלי משמעות שלילית, ואז הפכו אותם. לדוגמה: רבי שמשון מקוצי, מבעלי התוספות, מכונה הש"ר מקוצי (במקום הר"ש = עני). מרוב ראשי תיבות כבר קשה לעיתים להבין, ולצורך כך יצאו מילוני ראשי תיבות. 

כאשר ראשי תיבות הפכו כבר למילה שנהגית בפני עצמה - קוראים לכך נוטריקון, לדוגמה: תנ"ך (תורה-נביאים-כתובים), ש"ס (שישה סדרים), רמב"ם (רבי משה בן מיימון). 
יש מילים בהם הנוטריקון התקבע כל כך חזק בשפה, שכבר שכחו שהוא ר"ת ומשמיטים את הגרשיים. כך לדוגמה התפוז (תפוח זהב) או הדוח (דין וחשבון) ממנו כבר נגזר פועל "לדווח". 

אלופת ייצור ראשי התיבות והנוטריקונים כיום היא כמובן צה"ל (נוטריקון בפני עצמו), בו מקצרים בכל הזדמנות: 
שרשרת הפיקוד המורכבת מהמ"כ (מפקד כיתה), מ"מ (מפקד מחלקה), מ"פ (מפקד פלוגה), מג"ד (מפקד גדוד), מח"ט (מפקד חטיבה) ועד הרמטכ"ל (ראש המטה הכללי). 
גם הדרגות, חלקן ר"ת שהוטמעו: לא רבים יודעים כי הסמ"ל הינו סגן מחוץ למניין. 
ובצה"ל עוד אינספור ר"ת לכל דבר. 

ויש גם נוטריקון בדיעבד. כלומר: הייתה מילה שלימה שלא נועדה לשמש כר"ת, ועל גבה מלבישים פירוש כראשי תיבות. כך הן הנוטריקונים שהובאו מדרשת בעל הטורים ונפוצים בדרשות.

עוד כמה מקרי נוטריקון בדיעבד מפורסמים: 

המילה לעז - נהגו לסמן מילה בלעז באמצעות גרשיים, בדומה לר"ת, לכן התרגלו לשים גרשיים במילה לעז, ומכאן לפרשה כ"ל'שון ע'ם ז'ר".

הביטוי בגמרא "תיקו" - פירושו בארמית "תעמוד" - כלומר: הסוגיה "נתקעה", לא ניתן להוכיח ולהביא ראייה לאף צד וההכרעה עומדת בספק. בפי הלומדים פורשה המילה כ"ת'שבי י'תרץ ק'ושיות ו'בעיות", ואולי בגלל זה אליהו הנביא מתעכב מלבוא, הוא מפחד מהלמדנים שיכריחו אותו לפתור את כל הספיקות הקשים שבגמרא... 
אצל הלמדנים הצעירים לעומת זאת פירשו "ת'שתוק, י'ש ק'ושיה ו'זהו". 

המהרש"א נהג לסיים כמעט כל פירוש שלו במילה "ודו"ק". סימן הגרשיים נכתב רק לביטוי שחיקות הביטוי, והמילים כפשטן - ועליך לדייק כדי להבין, או שהפירוש קל. אך המילים פורשו כר"ת "ו'עיין ו'תמצא ק'ל", או "וד'וחק ק'צת" (ראה בקישור הבא תשובה בנושא - https://www.ykr.org.il/question/6640 )

רש"י הוא ר"ת ר'בי ש'למה י'צחקי, אך ברוב הערצה למפרש הגדול, פירשו העם כר"ת "ר'בן ש'ל י'שראל". החסידים פירשו את המילה רבי כר"ת "ר'אש ב'ני י'שראל". 

שבת - פורשה כ"ש'ינה ב'שבת ת'ענוג". ומספרים על ראש ישיבה שראה כמה בחורים בישיבה יושבים ומרבים שיחה בטילה בשבת. כשהעיר להם על העניין הסבירו לו שהם דורשים ש'יחה ב'שבת ת'ענוג. הגיב הרב בחכמתו: עליכם נאמר "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" - החכם מנקד את האות ש' כש' ימנית, ומפרש ש'ינה, והכסיל דורשה כש' שמאלית ומפרש ש'יחה.

בהצלחה - אומרים התלמידים שהוא ר"ת "ב'סוף ה'מבחן צ'ריך ל'הביא ח'תימת ה'ורים".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה