אחת התקופות בחיים שבה צריך להתחזק ביותר בענייני הבטחון, היא תקופת השידוכין של הילדים. כמה קולמוסים נשברו כדי להוכיח שבתקופה זו אפשר לראות את השגחתו של הקב"ה בצורה חותכת מאוד, וגם אדם שלא הורגל בכגון דא, אם רק יפתח את העיניים יראה את ידו של בורא כל העולמות שולטת בכל. הגיע לאוזנינו סיפור מופלא על שידוך שנעשה בין אחת ממשפחותיה העשירות ביותר של בני ברק ובין משפחה ענייה ודחוקה מאוד מירושלים. מי שראה את ההבדלים התהומיים בצורת החיים של שתי המשפחות, לא היה מעלה על דעתו, ואף אם יהיה השדכן המקצועי ביותר, לקשר בין הקצוות ולהציע את בתו של זה לבנו של זה. ומעשה שהיה, כך היה. בנה של אותה משפחה ירושלמית, בן-תורה מופלג, עמד בתחנת אוטובוסים והבחין לפתע בתיק שחור גדול המונח בצורה מחשידה על הספסל. כיוון שחשש שמדובר במטען חבלה, החליט להסתלק מן המקום, אולם לאחר מכן נזכר שכאשר הגיע לתחנה עדיין לא היה שם התיק, ומהרגע שהגיע לשם עברו בתחנה רק יהודים חרדיים, ואם כן תיק זה נישכח מן הסתם על ידי אחד מהם. בן-הישיבה ניגש לתיק ופותחו, ונדהם לראות שם עשרות חבילות של דולרים, בסדר גודל של רבבות רבות. הוא המתין בתחנה שעה ארוכה, כדי שאם המאבד יחזור לכאן ישיב לו את האבידה על אתר, אולם משלא הגיע אף אחד, חזר לביתו, ואביו ציווה על כל הילדים לתלות מודעות גדולות של השבת אבידה בבתי הכנסת באיזור ובכל השכונות הסמוכות. ואכן, לאחר כמה שעות הגיע יהודי חרדי שמסר סימנים מובהקים על התיק, ומה רבתה שמחתו כאשר בעל הבית הוציא מהארון את האבידה ומסרה לו. בעל הבית טרח להדגיש שלא הוא הביא את התיק מהרחוב, אלא הבן שלו, והצביע על בנו המופלג שעמד אף הוא בחדר. כבדרך אגב סיפר העשיר הבני-ברקי לבני המשפחה, שבכסף הרב שהיה בתיק התכונן ללכת אתמול לאחד הקבלנים בירושלים ולרכוש דירה לבתו הנמצאת בתקופת שידוכין. הוא הודה נרגשות לכולם ויצא את הבית כשפיו אינו פוסק למלל פסוקי הודיה והכרת הטוב להקב"ה, על השבת האבידה היקרה. עובר שבוע, והעשיר מתדפק שנית על דלת בית המשפחה בירושלים. הוא לוקח את האבא לאחת מפינות הבית, ואומר לו כדלהלן: כאשר חזרתי הביתה וסיפרתי לרעייתי את שעבר עליי באותו יום בו איבדתי את הכסף, התעניינה האשה רבות על משפחתכם, ועד מהרה נודע לנו שהבן שלכם שמצא את האבידה הוא בן-ישיבה מופלג שבמופלגים, ועונה לכל הנתונים של תלמיד חכם, כזה שחיפשנו לבתנו במשך תקופה ארוכה. כיוון שנודע לנו שגם הבן הגיע לפרק 'האיש מקדש', אני מעיז לבוא אליך כשדכן, ולהציע לכם את בתנו. הבה נפגישם יחדיו ונראה אם יתאימו, ואז אפשר יהיה לעשות שידוך, וכמובן שהדירה שרכשתי השבוע בכסף שנמצא על ידיו, תהיה שייכת לו... בתוך יומיים נשברת שם צלחת, במזל טוב (עלינו לשבח).