chiddush logo

חלומות

נכתב על ידי ישועה 3, 5/7/2011

 

החלום

 

חלום הוא חזיון העולה מתוך שינה, בהגדרת החלום נכללים גם השאיפות והרצונות,

 גם מצבי הרוח השלילים הם בגדר חלום - חלום בהקיץ. מצבי רוח שלילים כמו לחץ מתח חרדה יוצרים את המילה בר"ת חלם.

סיבת הלחצים והמתחים נובעים מסיבות רבות, בעיקר בחוסר היכולת לוותר, לסלוח, ולמחול, בן ביחס שבו אדם לחבירו, ובן בקבלת גזרות האלוקים עליו .

 

נאמר במסכת קידושין:

 דרש בר קפרא: רגזן, לא עלתה בידו אלארגזנותא,

ולאדם טוב מטעימים אותו מפרי מעשיו. [קידושין דף מא עמוד א ]

פירש רש"י: לא עלה בידו – בשכרו, אלא כחש בשרו ברגזנותו לא נשתכר כלום

 

בר קפרא מלמד שאין האדם מרוויח דבר מכעסו, אלא הכועס גורם רעה לעצמו,

הכעס והרוגז גורמים נזקים וחולאים לבריאות הגוף ובעיקר לבריאות נפש, המחילה והויתור משחררים את הנפש ממכאוביה.

 

מצאנו בסדר קריאת שמע על המיטה, סליחה וויתור לכל האנשים שגרמו לפגיעה ולצער ,

כיון שכעסים שונים מצטברים מדי יום ויום בנפש, הצוברים מצבור רעלים בנפש, ועל כן מדי סופו של יום כדאי לתת לנפש מנוחה על ידי ויתור וסליחה . כי שינה הבאה לאחר מתח, בהלה, אינה מפיגה ומשחררת מהעומס על הנפש, היא מתעוררת שוב לאחר השינה

כתוב דוד המלך:

אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני,

 ואינני נבהל כאדם הישן מתוך הצרה שהוא נבהל בהקיצו, - רד"ק תהלים פרק ג

ועל כן הסליחה והעברה על המידות היא מפתח לחיים שלוים ורגועים

 

המילה חלם בהפוך אותיות רומזת אל המחילה- מ.ח.ל .

 

וכמו בבחירה החופשית ניצבות שתי דרכי בחירה.

האחת- בחירה בייאוש, ושקיעה ברחמים עצמיים וחיפוש אחר כל הנאה ותענוג המדחיקה את ההתמודדות. אשר על זה הוכיח הנביא ישעיהו את בני דורו, השקועים בתענוגים והנאות מיותרות, החושבים לעצמם שיש בכך מעלה וגבורה , הנביא מבשר להם שכל שקיעה וויתור לתאוות היא עצמה חולשה,

רד"ק ישעיהו פרק ה

(כב) הוי גבורים לשתות יין, ואנשי חיל למסוך יין. –

כל גבורתם היא לשתות יין, כלומר כחם וגבורתם אינה נראית להלחם עם אויביהם, אלא כל עסקם לשתות יין, ושתיי' היין והתענוגים מביאים החולשה.

והנה הם מפסידים חכמתם וגבורתם בשתיית היין והתענוגים, וכן אמר "ושריך בבקר יאכלו, ובהפכו אומר –"ושריך בעת יאכלו" בגבורה ולא בשתי, הנה כי שתיית היין מונעת הגבורה: 

 

ופירש  רבינו בחיי

 

שאין הכוונה רק ליין, היין הוא משל לכל ההנאות והתענוגות הקיימים, אלא שתאוות היין הוא הגדול שבכולם והוא כמשל לכל ההנאות שעלול אדם להיכשל בהם,

 

הוא הדין לכל שאר תאוות העולם שהנמשך אחריהן הוא נטרד מן העוה"ז ומן העוה"ב, והיין אב לכל שהוא הגורם אבדן הגוף והנפש, ואמר שלמה ע"ה: (קהלת ב, כה) "כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני", כלומר מי עמד על תענוגי העולם ומי התענג בחושי הגוף יותר ממני, ואמר אחריו: (קהלת ב, כו) "גם זה הבל".

 

הכניעה לתענוגות הם הגורמים המפריעים את הדרך אל ההצלחה, כל וויתור לחולשה  מחסירה מעוצמת הנפש הרחמים והחמלה העצמית הורסת את הנפש

 

מחל בהפוך אותיות ח.מ.ל.

 

ודרך החלופית היא הבחירה בעמידה באתגר ובנסיון, מלחמה ומאבק מול המצב השלילים

וכבר אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש:

 "לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על היצר הרע"

 פירש רש"י : ירגיז יצר טוב - שיעשה מלחמה עם יצר הרע. [ברכות דף ה עמוד א ]

 

איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טו /טז/) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר-  משנה מסכת אבות פרק ד 

 

ההצלחה מגיעה רק על ידי התעקשות והתמודדות -

 

ח.מ.ל בהפוך אותיות ל.ח.ם לשון מלחמה .

 

כמו הקשיים שבמלחמה פיזית, קשיים נלווים במלאכת חיזוק הנפש, חלק בלתי נפרד מתיקון הנפש הוא סבולת הקושי .

כמו המטפס למעלה למרגלות ההר ככל שהוא עולה למעלה הטיפוס נעשה מתיש יותר , מה שאין כן בירידה מן ההר שם המציאות הפוכה ככל שיורדים יותר כל ההתדרדרות קרובה.

פנים יפות בראשית פרק ד

הבא לטהר הוא משל לעולה על ההר שעליית ההר קשה מירידתו, לכך מסייעין אותו להנשא במדרגות העלייה, משא"כ בירידה. וז"ש הלא אם תיטיב שאת שיהיה לך סיוע להנשא למעלה ואם לא תיטיב אזי פותחין לו וזהו לפתח חטאת רובץ:

 

כמו המאמץ הגופני התורם לבריאות ולחיזוק הגוף, כל מאמץ והתמודדות נפש מחסן את הנפש. כמו מטרת הניסיונות והקושי במדבר נועדו על מנת לחסן ולחזק את העם

רבינו בחיי דברים פרק ח

 (טז) למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך.

 כל ענוי המדבר הטורח הגדול שהיה לישראל בו לא היה אלא להביאם לידי נסיון, להרגיל טבעם במדת הבטחון, ולהכניס בלבם אמונת ה' יתברך עד שיחזור להם רגילות העבודה לטבע, כענין שכתוב: (תהלים כה, ה) "הדריכני באמתך ולמדני", מלשון: (ירמיה ב, כד) "פרא למוד מדבר", וכן: (הושע י, יא) "עגלה מלומדה", כי בקש דוד ע"ה שידריכהו הש"י באמתו עד שיחזור לו מעשה עבודתו לטבע גמור, וזהו לשון התורה: (דברים יד, כג) "למען תלמד ליראה את ה' אלהיך", כלומר שתהיה מלומד ותרגיל טבעך בעבודת הש"י עד שלא תצטרך לטרוח עליו, ויהיה מעשה היראה דבר טבעי אצלך לעשותו כשאר הדברים הטבעיים אשר אתה עושה בטבע.

 

רבי שמעון במסכת ברכות מלמד על ערכם של הייסורים והצרות, שבכוחן לכפר על העבירות כמו המלח הממתיק את טעם הבשר ,

בברכות ה:

דאמר רבי שמעון בן לקיש נאמר ברית במלח , ונאמר ברית ביסורין ,

נאמר ברית במלח דכתיב +ויקרא ב'+ ולא תשבית מלח ברית,

ונאמר ברית ביסורין דכתיב +דברים כ"ח+ אלה דברי הברית,

מה ברית האמור במלח, מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין, יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.

ל.ח.ם בהפוך אותיות מ.ל.ח.

 

אם כן יש חלומות ויש חלומות, יש חלומות חיובים כמו השאיפה והחתירה אל ההצלחה .

ויש חלומות שווא, אלו מכאובי הנפש, הנוצרים כתוצאה של אי מימוש הרצונות.

יש לשאוף תמיד אל ההצלחה, לעשות ולהמתין עד זריחת הבוקר עד להגשמת חלום . לקוות לתשועת ה' "קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע