לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

ספרדים: שמואל-א ט"ו (א'-ל"ד) אשכנזים: מתחילים בפסוק ב'. תימנים: מתחילים פסוק אחרון של פרק י"ד.

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח ה' לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־עַמּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י ה'. (ב) כֹּ֤ה אָמַר֙ ה' צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם.

קישרה של ההפטרה לפרשה[1]

פרשת זכור בה נחתמה קריאת התורה, היא הפרשה השניה מתוך ארבע פרשיות, אשר נקראת תמיד בשבת הסמוכה לפורים. בפרשת זכור קראנו את הצווי בתורה למחיית עמלק, ובהפטרתנו, אנו למדים על הפעם היחידה שנעשה נסיון לקיים מצוה זו בפועל. בראשית דברי אזכיר דבריו של מו"ר הרב מנחם בן יעקב שליט"א שלימדני בכולל מר"ץ, ובהגיעו לענין הפטרה זו אמר: ומשבח אני מנהג הספרדים שמתחילים את ההפטרה מדבריו של שמואל לשאול, שנשלח עפ"י ציוויו של ה' יתברך למשחו למלך על ישראל. חשיבות הקדמת פסוק זה, מכיוון שעפ"י דברי הגמרא (סנהדרין כ' ע"ב) וזלה"ק: וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה.

ובהמשך דברי הגמרא, בבירור האם יש סדר מסויים בקיום שלש מצוות אלו, וזלה"ק: תניא, רבי יוסי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך. ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים...עכ"ל הגמרא. הרמב"ם (הלכות מלכים פ"א ה"ב) מביא את הפסוקים מהפטרתנו כהוכחה לכך שהסדר מעכב, ואלו דבריו שם: מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר אותי שלח ה' למשחך למלך, ועתה לך והכית את עמלק...אכן הכסף משנה (שם) שאל [ולא השיב] מדוע הרמב"ם הביא את הפסוק משמואל כהוכחה, ולא את הפסוקים מהתורה, שהגמרא עצמה הביאה אותם [יד על כס יה, ראה לעיל]. הלחם משנה תירץ בדרך ביאור שיטת הרמב"ם שכאשר אין נפק"מ לדינא מהלימוד מהפסוקים עצמם, יתכן ויביא פסוקים אחרים שיבארו זאת בדרך פשוטה יותר. כך לפנינו לימוד הגמרא, שהקדמת המלכת המלך נלמדת מ'יד על כס יה' שאין כסא אלא מלכות, זו דרשה בעלמא היא.   

מכיוון שהגענו לדבר בסוגיה זו, נזכיר אחד מהעניינים הנדונים[2] והיא: על מי מוטל החיוב של הכרתת עמלק, היינו האם המצוה היא דוקא על המלך (כך סובר ספר היראים סימן תל"ה), או שזו מצוה המוטלת על הצבור ככלל, והמלך הוא המוציאם למלחמה (ביאור הר"י פערלא ספר המצוות לרס"ג פרשה ס"א). ושאלה נוספת האם על היחיד מוטל חיוב זה? בספר החנוך (מצוה תר"ד) כתב: זאת מן המצוות המוטלות על הצבור כולן...ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים, מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם, בכל מקום ובכל זמן, אם אולי ימצא אחד מכל זרעם... חשוב לומר כי בבירור הלכה כתבו כי ישנן גירסאות שונות במצוה זו בחנוך. כמו כן בספר אמרות מלך[3] לרב אברהם משה אבידן שליט"א כתב (עמ' י"ג) כי אפשר לומר בשתי הבנות ענין הכרתת עמלק ולאחריה בניית ביהמ"ק. האחת - הכרתת שם מלכות עמלק, והיא חיוב מוכרח לבניית ביהמ"ק. השניה - הכרתת היחידים מעמלק שאפשר כי אינה מעכבת בנין ביהמ"ק. בכך מבאר שדוד המלך, למרות שבזמנו עדיין היו עמלקים כפרטים (ראה שמואל ב' פרק א' בענין הנער העמלקי שבשרו על מות שאול ויהונתן) רצה לבנות את ביהמ"ק, כידוע נתן הנביא עיכב בידו (דברי הימים-א (י"ז ג'-ט"ו) ראה דברינו הפטרת תרומה) אך משמע שאם גם המצאותם של פרטים היתה מעכבת בנין בימה"ק, דוד לא היה חושב להתחיל בהכנות מעשיות לכך.  

א"כ יפה מנהג הספרדים, שפותחים את ההפטרה בהזכרת ענין מלכותו של שאול.

מצות זכירת ענין עמלק לעדוד וחזוק ישראל

בספר הדרשות מצח אהרן לרב אהרן וולקין זצ"ל (בעהמ"ח בית אהרן על הש"ס, ושו"ת זקן אהרן) כתב: ...לולי דמסתפינא הייתי אומר שיש עוד כוונה אחרת במצות זכירת מעשה עמלק, דהוא יתברך ראה מה שעתיד להיות ברבות הימים, עת האומה הישראלית תתפזר בארבע כנפות הארץ וגזירות רעות וצרות יעיקו אותם על מדרך כף רגלם, ולעת כזאת אשר ישראל הם דווים דחופים ושנואים יותר מכל האומות...יפול היאוש בלבן של הרבה ישראלים, לומר שחלילה כבר אבדנו, ואין תקוה עוד שיקוו לתחיה לא בדרך הטבע ולא בדרך הנס...ויאוש כזה הוא מן המפסידים היותר גדולים, שיוכל חלילה הוא מן ההפסדים היותר גדולים, שיוכל חלילה לפרוץ פרצה גדולה בכרם הישראלי, ובכדי לחזק לבבנו צוה הקב"ה לזכור בכל שנה ספור הסתוריי אשר ממנו נראה כי לא עתה בלבד עומדים אנו במצב רעוע כזה, אלא שכבר היה לעולמים, ובכ"ז כאשר באנו מים עד נפש, הצילנו ה'...  

שלש המצוות ושייכותן לכל יהודי

מכיוון עסקנו בשלש המצוות שנצטוו ישראל בעת כניסתם לארץ, מצינו באחד מספרי החסידות שמיסודות שיטתה, כי מצוות התורה שייכות לכל יהודי ובכל זמן, בבחינות עבודת ה' מיוחדות, גם בענינים אלו היטב באר על 'דרך העבודה'. בספר הקדוש צפנת פענח להרה"ק בעל תולדות יעקב יוסף (פרשת שמות) כתב, 'להעמיד להם מלך' - שכל אחד מישראל תהיה נשמתו מולכת על גופו, ותשליט רצונה על כל איבריו לעשות רק את רצון ה', אז ממילא 'יוכרת זרעו של עמלק' הוא היצר הרע הצודה ללכוד את גופו של האדם, וכאשר הנשמה תהיה מלך על הגוף, הוא בעצמו יהיה 'בית הבחירה' משכן ומקדש להשכינה הקדושה, אז יקויים דברי הכתוב 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' - ומפרשים 'בתוכם' בתוך לב כל אחד ואחד וזהו 'קרבה אל נפשי גאלה' (תהלים ס"ט).

החפץ לה', ביאור ההבדל בין חפץ לרצון