מעמד הבכורה במורשת היהודית - חלק ג'

נכתב על ידי איתיאל, 3/2/2018

המשך מחלק א': http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=20063

ומחלק ב': http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=20064

ההבדל שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה בנושא

בקריאה פשטנית, נראה שיש בתורה שבכתב מעלות רבות "סגוליות", אשר חכמים, בתורה שבעל פה, מצמצמים דינים אלו לטובת מעלות הנקנות בעמל וביגיעה.

מעלת ישראל

בעוד שמדאורייתא כל מי שנולד לאם יהודייה דינו כישראל גמור, מצאנו שחז"ל גזרו גזירות המתייחסות אל מי שעובר על מצוות מרכזיות כאל גוי, לדוגמה: יינו נידון כסתם יינם, שחיטתו ומילתו פסולה, וכל דבר שצריך יהודי אין הוא נמנה (כגון מניין ולעלות ש"צ), ואפילו נכנס לגדר של "אין מעלין".

העברת המסורת ע"י הכהנים

בפשטות התורה ייעדה לבני אהרון את תפקיד העברת התורה והוראתה.

כך פשטות הכתובים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר ...וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד-מֹשֶׁה", בסדרי המשפט[1]: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא...". וברכת משה לבני לוי[2]: "וּלְלֵוִי אָמַר... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל".

וכן בדברי הנביאים: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא"[3], ובייעוד לעתיד שמנבא יחזקאל[4]: כָּל כֹּהֵן... וְאֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם: וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט בְּמִשְׁפָּטַי יִשְׁפְּטוּהוּ וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ". גם ירמיהו מרבה להוכיח את הכוהנים על מצבו הרוחני של העם, כך שברור שהוא רואה בהם כאחראים לכך.

לעומת זאת, חז"ל בתורה שבע"פ העבירו את האחריות על לימוד התורה ללומדי התורה העמלים בה, והגדילו את מעלתם על פני הכהנים, שמעלתם נשארה לעבודת המקדש בלבד.

כך נמצא בספרי[5]: "אל הכהנים הלווים. מצווה בבי"ד שיהיו בו כהנים ולוים. יכול מצוה, ואם אינו בו - פסול? ת"ל: ואל השופט. אפילו שאין בו כהנים ולווים - כשר".

כלומר: לפי חז"ל, אמנם הכהנים והלווים לכתחילה ממלאים תפקיד במשפט, אך למעשה גם בלעדיהם ניתן לשפוט.

גם לעניין המעלה, הגדילו חכמים את מעלת לומד התורה והעמל בה, על פני המעלות התלויות ביחוס, כפי שאסף הרמב"ם מדברי חז"ל וסיכם[6]:

"בשלושה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות:  כתר כהונה - זכה בו אהרון, שנאמר "והייתה לו ולזרעו אחריו, ברית כהונת עולם" (במדבר כה,יג).  כתר מלכות - זכה בו דויד, שנאמר "זרעו, לעולם יהיה; וכיסאו כשמש, נגדי" (תהילים פט,לז).  כתר תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכול, שנאמר "מורשה, קהילת יעקוב" (דברים לג,ד):  כל מי שירצה, יבוא וייטול.

שמא תאמר שאותן הכתרים גדולים מכתר תורה, הרי הוא אומר "בי, מלכים ימלוכו; ורוזנים, יחוקקו צדק.  בי, שרים ישורו" (משלי ח,טו-טז).  הא למדת, שכתר התורה גדול מכתר כהונה וכתר מלכות.  אמרו חכמים, ממזר תלמיד חכמים קודם לכוהן גדול עם הארץ:  שנאמר "יקרה היא, מפנינים" (משלי ג,טו) - יקרה היא מכוהן גדול, שנכנס לפניי לפנים".

ולדברים האלו לא רק משמעות רעיונית, אלא גם משמעות הלכתית, שהרי הדין של "ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה", הוא נפקא-מינא לעניין הקדמתו לעלייה לתורה, קדימתו לפרנסה על ידי הציבור, ואפילו הצלתו במקרי פיקוח נפש.

תהליך זה של נטילת תפקיד ההנהגה הרוחנית מן הכהונה, מוצא את ביטויו במעשה הבא[7]:

"ת"ר: מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש והוו אזלי כולי עלמא בתריה כיון דחזיונהו לשמעיה ואבטליון שבקוהו לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול אמר להן ייתון בני עממין לשלם אמרו ליה ייתון בני עממין לשלם דעבדין עובדא דאהרן ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן".

תרגום: מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש והיו הולכים כולם אחריו. כיוון שראו את שמעיה ואבטליון. בסוף באו שמעיה ואבטליון להיפרד מהכהן הגדול, אמר להם: יבואו בני הגויים לשלום. אמרו לו: יבואו שני הגויים לשלום, שעושים מעשי אהרון, ולא יבוא בן אהרן לשלום שאינו עושה מעשה אהרון".

מלוכה על פי ירושה

על פי פשטי המקראות עוברת המלוכה בירושה לבני המלך, כהבטחת הפסוק[8]: "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".

חז"ל אמנם קיבלו שיש קדימות לבן המלך על פני אחרים, אך רק בתנאי שבנו הגון למלכות[9].

גם כאן נמצא שאמנם הפסוקים מחזיקים ב"סגולה" משפחתית, אך חז"ל דורשים שסגולה זו מותנית ביכולת של היורש, ולא מוקנית אוטומטית.

סיכום

נוכחנו כי ישנן 2 שיטות מרכזיות בנושא דרגות הקרבה לה'. שיטה אחת סוברת כי הקרבה לה' נובעת ע"י בחירה סגולית של ה' בזרע מסויים, ואילו השיטה השנייה טוענת כי הקרבה לה' נובעת ממעשי האדם והכנתו לכך.

דבר דומה נמצא בסוגיית הבכורה, בה ראינו הווא-אמינא של סגולה לבכורות, ודחייתם לטובת הצעיר העמל, ללא זכות הקנויה מעצם הלידה.

מחלוקת זאת היא מחלוקת בין גדולי חכמי ישראל, וכמובן שלא שייך להכריע בה. עם זאת, נראה כי חז"ל ניסו להגביל את השיטה ה"סגולית" ולהעצים את השיטה ה"בחירית", התלויה במעשי האדם. ניתן לפרש זאת כאמירה חינוכית-מוסרית. יתכן כי ה' בחר בצורה סגולית, אך מצדנו עלינו להתמקד בעבודתנו בצד שתלוי בבחירה שלנו.

עם זאת, חשוב ל דעת כי מבחינת ה' ישנה גם היכולת ה"סגולית" שלנו, ולכן עלינו לקחת זאת לכיוון של הכרה במקומנו ובתפקיד אליו נולדנו. הזוכה להיוולד ישראל, צריך לשמוח שזכה להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש, מהלב הפועם באברי האנושות שתפקידו לתת אור לגויים. כך גם הזוכה להיות לוי ישמח ויגיל בזכותו להיות מלגיונו של מלך. הזוכה להיות כהן ישמח שזכה להיות משלוחי דידן ודרחמנא, שתפקידו להרבות תורה ואהבה.

ומתוך כך לא יתייאש מתפקידו, גם אם נראה לו שלא פעל כראוי, שהרי מקומו שמור לו בכל אופן.



[1] דברים פרק י"ז, ט'-י"ב

[2] דברים פרק ל"ג, פסוקים ח'-י'

[3] מלאכי ב', ז'

[4] יחזקאל פרק מ"ד, פסוקים כ"ג-כ"ד

[5] פסקו הרמב"ם במשנה תורה, ספר שופטים, הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה ב'

[6] משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ג' הלכות א'-ב'. ע"פ מדרש שמות רבה, תצווה, ל"ד, ג'. ושם הופיע בצורה רדיקלית יותר: "זכה אדם לתורה כאילו זכה לכולן".

[7] יומא עא:

[8] דברים י"ז, כ'

[9] הוריות יא:

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע