ביאור "וחי בהם" - פרשת וישב

נכתב על ידי אורן מס ב-7/12/2017

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 וחי בהם – וישב

לז,ב: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה: ראוי שאדם ישלוט במה שהוא חווה, כי הוא ייזכר לדורות (אלה תולדות) לפי האירוע המרכזי והמכונן בחייו, שגרם לשינוי קיצוני במצבו (יוסף, החל מגיל 17 ואילך).

לז,ד: וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ: ראוי להורים להיזהר מלהפלות ביחסם לילדיהם – אפלייה זאת עלולה להביא לשנאה בין האחים.

לז,ה: וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ: אין להגיד דברים שעלולים להוסיף שנאה בין אחים. לפעמים עדיף לא לספר כלל, או לשנות מן הסיפור, כדי לא לגרום להוספת שנאה.

לז,יג: לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי: ראוי לבן להיענות לבקשת אביו (הנני) אף אם אינה באה בתור ציווי אלא בקשה (לכה אשלחך), ואף אם היא מסוכנת מאד לביצוע (שכם עיר מסוכנת למשפחת יעקב, והאחים מסוכנים ליוסף).

לז,כא: וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם: אדם מבוגר ואחראי צריך להתנהג ולחשוב בצורה שקולה, ולא מתלהמת.

לח,כו: וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי: יש להודות על האמת, במקרה ואי הודאה תגרום נזק לאחר.

לט,ח: וַיְמָאֵן--וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת: יש לנמק סירוב לאדם גדול ממך.

מ,ב: וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה, עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו--עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְעַל שַׂר הָאוֹפִים: ראוי לאדם להשגיח היטב על עובדיו ולוודא שהם עושים את מלאכתם נאמנה. מי שחטא למלך מצרים הם המשקה והאופה (פסוק א'), אך פרעה כלא את מנהליהם, שרי המשקים והאופים.

מ,ז: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים, הַיּוֹם: יש להתעניין בשלומו של הזולת.

מ,יד: וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה: יש לסמוך רק על ה', ולא לעל בשר ודם (והוצאתני).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע