פטירת רחל

נכתב על ידי א כהן ב-30/10/2017

לחידוש זה נוספו הערות המופיעות לאחר החידוש
 רחל אמנו – יום פטירתה בי"א חשון – המקור לזה מהילקוט שמעוני (שמות קסב) שכתב בתחילת פרשת שמות סדר תאריך לידת ופטירת השבטים, וכתב "בנימין נולד בי"א במרחשון", וכן הוא ברבנו בחיי (שמות א ו). ורחל הרי נפטרה בשעה שנולד, וא"כ יום לידת בנימין הוא יום פטירתה.

וראיתי שהקשו על זה מדברי רש"י על הפסוק "וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתֶַה" (בראשית לה טז) ופירש"י לפירוש א' "כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר רבוי מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה (ב"ר) שהניר מצוי הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה) 'וילך מאתו כברת ארץ' ואומר אני שהוא שם מדת קרקע וכו'". א"כ משמע שנפטרה בזמן שנגמר החורף ומתחיל הקיץ.

וראיתי לרב נאמ"ן שיישב שהייתה מסורת שנפטרה בי"א לחודש השני, וא"כ זה תלוי במחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע מתי נברא העולם, שלרבי יהושע נברא בניסן, וא"כ החודש השני היה באייר שאז עבר הסתיו ועדיין לא בא השרב, ואילו אנו קיי"ל כרבי אליעזר שהעולם נברא בתשרי וא"כ החודש השני הוא במרחשון.

ולענ"ד אין צורך להגיע לזה, שאפשר לפרש דברי רש"י על פי מ"ש הרא"ם שם "נראה לי 'שהניר מצוי' הוא פירוש של חלולה ומנוקבת ככברה, כאלו אמר בזמן שהניר מצוי, שאז היא מנוקבת על ידי המחרשות והאתים, לא בזמן השרב, שגם אז היא מנוקבה ככברה. כי שתי פעמים בשנה הארץ מנוקבת ככברה, האחת בזמן הניר, והאחרת בזמן השרב שנעשת בקעים בקעים. ומפני שאז הליכת הדרך קשה מאד הוצרך לפרש שכאן מורה על זמן הניר, שאז הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא. ורצה להודיע ליוסף שלא מפני צער הליכת הדרך לא הכניסה לארץ לקוברה, שהרי באותו זמן היתה הארץ מנוקבת ככברה והיתה הליכת הדרך קלה ולא היה לו צער בהליכה, ואף על פי כן לא הכניסה לקוברה שם - על פי הדבּור. וזהו שסיים אחר מאמר שהניר מצוי "הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא", כלומר שההליכה בדרך אז היא קלה". ע"כ.

ונראה בפשט דברי הרא"ם שמפרש שפעמיים בשנה הארץ מנוקבת, פעם בשעת החריש שהוא בתחילת החורף, [אף שמצינו בב"מ קג. שהיו שחורשים גם אחר הקצירה, מ"מ שעת החריש לכל העולם היא לפני הזריעה]. ופעם בקיץ מנוקבת מחמת החום, וזה בא רש"י לומר שהיה בזמן שהארץ מנוקבת ע"י החרישה, 'והשרב עדיין לא בא' כוונתו שלא היה מנוקב מחמת החום שאז יש צער ללכת. וא"כ הזמן הוא בחשון תחילת החורף שהוא זמן החריש.  


תוספות, הערות והארות על החידוש:בס"ד
לאחר העיון נראה שדחוק לפרש כך בכוונת הרא"ם, ובס"ד ראיתי את  הפסיקתא רבתי (איש שלום, פיסקא ג) שכתב "ואף יעקב, כיון שהגיע זמנו למות ושמע יוסף שחולה הוא התחיל מהרהר דברים וכו', בניי נולדו במצרים, תאמר שמברכם? תאמר שיעשה אותם שבטים?  ועל מה לא נכנסה רחל לקבורה? לכך כשהלך אצלו נטל את שני בניו עמו, וכו'. וכיון שבירכם ועשאם שבטים התחיל אומר על עסק רחל אמר לו למה לא נכנסה לקבורה (אמך) [עמך] שהיה יוסף מיצר על הדבר מאוד, וכו',  אמר לו שמא מה שלא הכנסת אותה לקבורה שמא עונת גשמים הייתה, אמר לו, לאו, 'בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה' בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה שיכולים (הלו') [להלוך]". ע"כ.

אם כן מפורש בפסיקתא שזמן הפטירה היה באביב בין פסח לעצרת, וא"כ אין צורך לדחוק בדברי רש"י וצריך לומר שמדרשים חלוקים הם.  

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע