אתם בודאי שמעתם את פתגם השגור בפי אנשים "העיקר זה הלב". לא משנה בדיוק מה אני עושה "העיקר זה הלב".

לר' נחמן מברסלב ישנם הרבה עיקרים, א. העיקר לקום חצות, ב. העיקר לעשות שעה התבודדות, ג. העיקר לקום חצות.

כל בעל דעת שואל, א"כ מה העיקר? שמחה, חצות, התבודדות. היום בעברית כשאתה אומר "העיקר", הכוונה הדבר החשוב ביותר, ובשפת ר' נחמן "העיקר", פירושו, אחד הדברים החשובים, שמחה הוא אחד הדברים החשובים, שמחה היא אחד הדברים החשובים, התבודדות היא אחד הדברים החשובים, וכו'.

ולאמרה "העיקר זה הלב", ישנם שני מובנים ושניהם נכונים, א. הדבר החשוב ביותר הוא כוונת הלב, ב. אחד הדברים החשובים הוא הלב.

האדמו"ר הזקן כותב בתניא אדם שמכוון את כל הכוונת שבעולם, ולא עושה את המצוות המעשיות כפשוטם, לא יכול לגרום להשפעה מלמעלה למטה, לא יכול להוריד שפע מלמעלה למטה, שזוהי כל תכלית המצוות להוריד אות אורו יתברך מלמעלה למטה ולקדש את החומר, ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים. ולכן בכוונה לבד לא יוצאים ידי חובה, ב"העיקר זה הלב", לא יוצאים ידי חובה.

ומצד שני כותב התניא בשם הזוהר שעשית מצוה בלא יראה ואהבה לא עולה למעלה, אין לה כח לעלות למעלה ולהגיע למקום שמשם יורד השפע לתחתונים, וע"ז נאמר "העיקר הוא הלב", "מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה". (אבל אעפ"כ התורה חייבה לעשות את המעשים כפשוטם, כיון שביום מן הימים התעורר האדם לתשובה באמת, כל מה שעשה יעלה למעלה וישפיע את השפעתו, ועוד, שכל עשית מצוה בעולם המעשה פועלת משהו על נפש האדם להשלימו, ועוד, יש צדיקים שמעלים את כל המעשים שעושה האדם).

ישנה עוד אפשרות לקיום הפתגם "העיקר זה הלב", במקרה שאדם נאנס ולא יכל לקיים את המצוות והמעשים טובים מחמת כל מיני סיבות, ע"ז נאמר "העיקר זה הלב".